גזע ישי קנו

להמדביק גופיה והיינו אם העמידו חכמי' דבריהם באיסור זה דרדיית הפת ולא ראו להתירו אפילו להמדביק גופי' וכ"ש לאחרים גם בלאו טעמ' דזה פשע ואע"ג דהיכא דלא פשע אפילו לאחרים שרי לחטוא בשביל שיזכה חבירו כדאשכחן בהא דחציו עבד וחציו בן חורין דכופין את רבו לשחררו אע"ג ד עובר על עשה דלעולם בהם תעבודו וכן הכהן עובר בעשה דהשלמה בשביל שיזכה המחוס' כפורים אשר מהני מוכחי התוספות ז"ל דהיכא דלא פשע אומרים אפי' לחבירו עמוד וחטא בשביל שיזכה חבירך אפ"ה קמבעיא ליה לרב ביבי גבי מדביק אם התירו להמדביק גופיה. משום דאפש' דחכמי' עשו חזוק לדבריהם בהאי איסורא דרדיית הפת יותר משל תורה והעמידו דבריהם בזה דאפילו להמדביק גופיה לא התירו לרדות. ואע"ג דבכהן שיש לו יבלת חבירו חותכו לו בשיניו אפשר דהתם לא ראו חכמים להעמיד דבריהם אבל הכא העמידו דבריהם ולא התירו אפי' להמדביק גופיה. זהו כונת הש"ס בכוונת הא דבעי רב ביבי לפי מאי דמסיק רב אשי דאם התירו לא להמדביק גופיה לרדותה ולא קשיא כלל לקושייתו של הרב מהרימ"ט ז"ל כנלע"ד

ע"א אין אומרים לו לאדם עמוד וחטא בשביל שיזכה חבירך. מטעם זה כתב הרדב"ז ז"ל בתשו' ח"ג דפוס פיורדא סימן תקע"ו דמי שנתפס בבית הסוהר בשבת בבוקר ואין לו מה יאכל והוא במקום שאין דלתותיה נעולות בלילה דלא הוה כה"ג רשות היחיד אסור לו' לגוי שיוליך לו מה לאכול ולא יתענה בשבת דאין מתירין אמיר' לגוי בשביל כך ואי משום עונג שבת אין אומרים לו לאדם עמוד וחטוא באמירה לגוי כדי שיזכה זה במצו' עונג שבת ותו דבשע' אמירה אינה מתקיימת עונג שבת ודומה לזה אמרי' בכל דוכתא דלא אתי עשה ודחי ל"ת רק כשמקיים העשה בשעה שמבטל הלאו א"ד ז"ל יע"ש. ולפי מאי דכתבו התוספות ז"ל דהיכא דזה לא פשע אומרים לו לאדם אחר עמוד וחטא בשביל שיזכה חבירך והוכיחו כן מהא דכהן עובר בעשה דהשלמה כדי שיזכה המחוסר כפורים במצות ק"פ וכן מהא דכהן שיש לו יבלת חבירו חותכו לו בשיניו וכן במי שחציו עבד דכופין את רבו שישחררו כדי שיזכה בקיום מצות פ"ו דכל הני הוה הטעם משום שלא פשעו. מבואר דכל היכא דזה לא פשע אומרים לו לאדם אחר עמוד וחטוא בשביל שיזכה חבירך אף על גב דבעידנא שזה חוטא אין חבירו מקיים המצו' שהרי בעידנא דרבו משחרר אין העבד מקיים מצות פ"ו וכן בעידנא דהכהן עובר בעשה דהשלמה אין המחוסר כפורים מקיים מצות ק"פ וכן בעידנא שזה חותך יבלתו דכהן זה אינו מקיים זה מצות עבודה. וא"כ לפי דברי התוס' ז"ל בנדון הרדב"ז ז"ל שזה נתפס בבית האסורים בשבת בבוקר כיון דלא פשע אומרים לו לאדם עמוד וחטוא באיסור קל דאמיר' לגוי כדי שזה יזכה במצות עונג שבת ולא יתענה בשבת. והנה כי כן יש לתמוה על הרדב"ז ז"ל דכת' בפשיטות דאסור לומר לגוי שיוליך לו מה לאכול משו' דא"א לו לאדם עמוד וחטו' באמירה לגוי כדי שיזכה זה במצות עונג שבת ותו דבשעת אמירה אינה מתקיימת עונג שבת וכו' שלא כדברי התוספות ז"ל דחלקו בין פשע ללא פשע דכל דלא פשע אומרים לו לאדם עמוד וחטוא כו' ואפילו דבעידנא דזה חוטא אין הלה מקיים המצו' וכאמור. ויש לייש' דכיון דהתוס' אמרו חלוק זה בתירוץ א' ותירצו עוד תירוץ אחר דשאני כל הני דאומרים לו לאדם עמוד וחטוא כו' משום דהוו מצוה רבה דחשיבי כמצוה דרבים ולכן לא ראה הרדב"ז ז"ל לסמוך על תירוץ זה דפשע ולהקל להתיר לומר לזה עמוד וחטוא באיסור אמירה לגוי כו' כיון דלפי התירוץ האחר דמצוה רבה אין חלוק בין פשע ללא פשע כל דלא הוה מצוה רבה. ועיין להר' מג"א ז"ל סימן רנ"ד סוף ס"ק כ"א שכתב ובאמת העיקר תלוי באם פשע ועיין בעירובין בתוספות ועיין סס"י ש"ו א"ד ז"ל יע"ש. וכוונתו להכריח דכהאי תירוצא דאם פשע נקטינן עיקר ממה שהתוספות ז"ל בעירובין דל"ב ע"ב תירצו כן ולא תירצו משו' דהוה מצוה רבה. וכ"כ הרב משפטי שמואל ז"ל סי' ק"ך דקנ"ד ע"א בשם המורה דחלוק זה שחלקו התוספות בין פשע ללא פשע תפסו התוספות עיקר ודחו כל הנהו תירוצי דתירצו מעיקרא שהרי בעירובין ובגיטין ובחגיגה לא הזכירו תירוץ של מצוה רבה ועוד דע"פ חילוק זה יתיישב ההיא דפ' תמיד נשחט וההיא דעירובין גבי כהן שנמצא בו יבלת מה שא"כ בתירוץ שתירצו דיש חלוק בין מצוה רבה לשאר מצוות דלא יתיישב והר' משפטי שמואל ז"ל דחה דברי המורה הנז' דאף לפי חלוק זה דמצוה רבה יתיישב ההיא דפרק תמיד נשחט דהתם נמי אע"ג דמצות ק"פ לא חשיב מצוה רבה מ"מ כיון דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עש דהשלמה וכדאמרי' התם מה"ט נמי שרו הכהנים למידחי עשה דהשלמה דכהנים במקום בעלי' קיימי ואין כאן משו' אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך גם מה שהכריח המורה מדלא תירצו התוספות בעירובין ובגיטין תירוץ דמצוה רבה ש"מ דלא