גזע ישי קלה

היו שם וכו'. האמנם נלע"ד לפרש גם דברי הרב המאירי ז"ל על דרך זה שכתבנו בפירוש כונת דברי הר"ן זל שהרי מאי דכתב וכן אף בבשר לדעת קצת מפרשים דהא במשכן מליחת עורות ואיברים היו שם ומ"מ מליחת בשר הותרה משום אוכל נפש וכו' מבואר דאף בבשר לדעת קצת מפרשי' אפי' במליחה מועטת דכדי לקדירה אב מלאכה הוא וכדכתיבנא לעיל. וכיון שכן שפיר מתפרשין דבריו דכל דבריו לא נאמרו אלא לדעת רבה בר רב הונא דאמר האי מאן דמלח בשרא חייב משום מעבד ומשום דהוק' לו דהא אפי' לרבה בר ר"ה אינו חייב משום מעבד אלא במליחה מרובה דקא בעי לה לאורחא ואילו הכא אוסר תנא מליחת חלבים אפי' מליחה מועטת. לגמרי. לזה כתב פי' מליחה בכל דבר שיש בו תורת עבוד דהיינו דבר שאינו אוכל כגון עורות וחלבים נמי דלאו אוכלין גמורין נינהו כלומר ואפי' חלבים דאוכלין נינהו ואפי' לרבה בר ר"ה דוקא במליחה דקא בעי לה לאורח' יש עבוד באוכלין אבל במליח' מועטת לא. שאני חלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו דהא אסירי באכילה ולא שייך גבייהו לה"ט דאמר רב אשי התם דלא משוי איניש מיכלי עץ ולהכי גם בחלבים סתם מליחה אפי' מליחה מועטת אב מלאכה היא בהן כמו בעורות. ושוב כתב וכן אף בבשר לדעת קצת מפרשים כלומר דאף בבשר דעת קצת מפרשים דאפי' מליחה מועטת דכדי לקדירה אב מלאכה דלא כרב אשי דאמר דרבה בר ר"ה לא אמר אלא בדקא בעי לה לאורחא וחילייהו דהני קצת מפרשים משום דהא במשכן מליחת עורות ואברים היו שם ורבה בר ר"ה דאמ' דהאי מאן דמלח בשרא חייב משום מעבד ממליחת אברים שהיה במשכן הוא דאמר לה וא"כ אפי' במליחת בשר דכדי לקדירה האמר רבה בר ר"ה דחייב משום מעבד ואפשר דהני קצת מפרשים הביאו שום הכרח מן הש"ס דילן או דירוש' למימר הכי דלא כרב אשי והרב המאירי זל איהו ראה וידע להני קצת מפרשי' והכרח דידהו למסבר הכי. ולפ"ז גם מדברי הרב המאירי ז"ל ליכא שום הכרח דגם לרבא דאמר אין עבוד באוכלין בחלבים מודה דיש בהן עבוד דבר תורה דהא ודאי דלרבא גם בחלבים אין בהן עבוד דבר תורה אלא מדרבנן הוא דיש בחלבים משום מעבד ואפי' במליחה מועטת. ודברי הרב המאירי ז"ל כל דבריו לא נאמרו אלא לדעת רבה בר ר"ה דאמר דיש עבוד באוכלין מדאוריי' ומשום דממאי דלרבה בר ר"ה יש בחלבים אפי' במליחה מועטת משום מעבד דבר תורה נפקא לן לרבא לענין איסור מעבד מדרבנן דכיון דלרבה בר ר"ה יש בחלבים אפי' במליחה מועטת חיוב חטאת לרבא פטור אבל אסור מיהת. להכי נקט הרב המאירי ז"ל לפרש הברייתא באיסור מעבד דאוריי' אליבא דרבה בר ר"ה דמינה ממילא אתה למד דלרבא מתפרשה הברייתא דאין מולחין את החלבי' מדרבנן ואף שמה שכתבנו ליישב דבריו במ"ש דאף בבשר לדעת קצת מפרשים דהיינו דיש קצת מפרשי' דסברי דלא כרב אשי בסברת רבה בר ר"ה הוא קשה מאד לסובלו אפי' לדוחק מ"מ הא בלא"ה נמי דבריו אלו קשים מאוד וכדהוינן עליה לעיל בזה ולא מצאתי שום צד ליישב דבריו שיהיו מוסכמים עם מאי דאמר רב אשי עלה דמילתא דרבה בר ר"ה. ועוד אני מוסיף לתמוה על דבריו אלה במ"ש דהא במשכן מליחת איברים היו שם והוא תימא דאנן דילפי' מלאכות דשבת מהמשכן היינו ממה שנעשה בגוף מלאכת המשכן בהקמתו אבל ממה שנעשה שם במשכן כגון מעשה הקרבנות וכיוצא לא גמרי' שום מלאכה מיניה ותדע דהא גם אפיית לחם הפנים היה שם ואפ"ה פריך הש"ס בשבת דע"ה ע"ב אמאי דנקט תנא בהט"ל אפיה במקום מבשל דבמשכן בשול היה דהיינו בשול סממנים. והשתא מאי פריך הא גם אפיה היתה שם דהיינו אפיית לחם הפנים אלא משום דאנן ממעשה דבנין המשכן והקמתו ילפינן למלאכות דשבת ולא ממה שנעשה שם אח"כ וכ"כ הרב המאירי ז"ל גופיה שם בחי' לשבת שם עלה הא דפריך דע"ד ע"ב שבק תנא דידן בשול סממנים דהוה במשכן ונקט אופה וכו' יע"ש וא"כ מאי האי דמייתי הכא בחי' לביצה דאף בבשר המליחה אב מלאכה ממאי דהיה מליחת איברים במשכן כיון דממה שהיה אחר תשלום בנין המשכן והקמתו לא גמרי' לשום מלאכה. סוף דבר שדברי הרב המאירי זל בהני מילי תמוהים טובא וצ"ע רב

המורם מכל האמור דלרבא דאמר דאין עבוד באוכלין גם בחלבים אין במליחתן משום מעבד דבר תורה אלא מדרבנן וכמו שמפורש יוצא מדברי רא"מ ז"ל בס' יראים וכן מוכח להדיא. מדברי הר"מ במז"ל וכדכתיבנא לעיל. גם מדברי הריטב"א ז"ל שהביא דבריו בש"מ לביצה דהקשה אמאי לא שרינן מליחה מועטת בחלבים כתבנו דבריו לעיל מפורש יוצא דפשיטא ליה דגם חלבים כשאר כל האוכלין נינהו לענין האי מילתא דאין עבוד באוכלין וכן מפורש יוצא נמי מדברי הרשב"א ז"ל בס' עבודת הקדש בבית מועד שער ראשון סוף סי' י"א שכתב וז"ל אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן ואין שוטחין אותן ברוח ע"ג יתדות שמא יבא למולחן בפני עצמו ויראה כמעבד וכו'