גזע ישי קלד

הדחה בלא מליחה שרי דהא אמרי' הכא דמותר לבריא באומצא ובמליחה ליכא למימר שהרי בשבת אסור למלוח כדאמרי' פ' כלל גדול האי מאן דמלח בשר' חייב משום מעבד ואע"ג דאמרי' התם דה"מ דקא בעי לה לאורחא שהיא מליחה גדולה התם לאיחיובי חטאת אבל בכל דהו ודאי פטור אבל אסור לפי שהמלח מכשיר האוכל ומתקנו כדאמרי' פ' ח' שרצים דק"ח גבי פוגלא כו' א"ד ז"ל יע"ש. הנה שכתב הר"ן ז"ל להדיא דבמליחה מועטת דאסיר מדרבנן היינו משום דהמלח מכשיר האוכל ומתקנו וכ"כ עוד שם פ' גיד הנשה עלה ההיא דחוטי יד אסורין ומשמע דגם לרבה בר ר"ה במליח' מועטת טעם איסורו מדרבנן אינו אלא משום דהמלח מכשיר האוכל ומתקנו. ולפי זה בחלבים דלא שייך לה"ט דהמלח מכשיר האוכל ומתקנו דהא אסיר הוא באכילה דינא הוה דליכא למיסר למולחן מליח' מועטת ואפי' כדי דלקדירה אפי' מדרבנן בין לרבא ובין לרבה בר ר"ה וכ"ש במליחה קטנה לגמרי כדלצלי דלא שייך למיסר אפי מדרבנן בחלבים כיון דלא שייך גבי חלבים לה"ט דמכשיר האוכל ומתקנו ואיך א"כ קתני תנא דהך ברייתא דאין מולחין את החלבים ואסר אפי' מליחה כל דהו. וע"כ לומר- דיש עבוד. באוכלין ואפי' במליחה מועטת דכדי לצלי ולהכי אוסר תנא למלוח חלבים או דלקדירה יש משום מעבד ד"ת וכל שהיא מליחה אסיר' מדרבנן משום גזירה דכדי לקדירה וקשיא בין לרבא ובין לרבה בר ר"ה למאי דאמר רב אשי דאפי' רבה בר ר"ה לא אמר אלא דקא בעי לה לאורחא וכדי לתרץ הברייתא דלא תיקשי מינה לרבא ולרבה. בר ר"ה דלתרוייהו במליחה מועטת ליכא משום איסור מעבד. אפי' מדרבנן אלא דאסירה מליחה מועטת בבשר ושאר אוכלין מדרבנן משום דמכשיר האוכל ומתקנו ככל האמור. להכי כתב הר"ן ז"ל לפ' למאי דתניא הך ברייתא דאין מולחין את החלבים כו' דמוכח דאין מולחין כלל אפי' מליחה כל דהו דשאני חלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו כלומר דאסירי באכילה ולמליחה הן עומדין ולכן שייך בהו עבוד דב"ת אפי' במליח' מועטת לרבה בר ר"ה מדאוריי' ולרבא מדרבנן משום גזירה דעבוד עורות דעד. כאן לא קאמ' רב אשי התם דאפי' רבה בר ר"ה לא:

אמר אלא דקא בעי ליה לאורחא אלא דוקא באוכלין דהתרא דלאכילה הן עומדין ומשום האי טעמא:

דאמר ביה רב אשי דלביתא לא משוי איניש מיכליה. עץ וכיון דמה"ט דמשום דלא משוי איניש מיכליה עץ היא דאפי' לרבה בר ר"ה אין עבוד באוכלין במליחה מועטת א"כ בחלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו דהא אסירי באכילה למליחה הן עומדין ומשוי להו איניש עץ ויש במליחתן אפי' במליחה מועטת משום מעבד דבר תורה כמו בעורות וכיון דלרבה בר ר"ה יש במליחה מועטת דחלבים חיוב חטאת. לרבא יש בו איסור מעבד מדרבנן אפי' במליחה מועטת ואתיא שפיר מאי דתניא אין מולחין את החלבים בין לרבא ובין לרבה בר ר"ה דלרבה בר ר"ה אין מולחין את החלבים מדאוריית' קאמ' ולרבא אין מולחין מדרבנן קאמר והיינו דכת' הר"ן זל אין מולחין את החלבים דמולח מידי דשייך בו עבוד כגון חלבים דלאו אוכלין גמורין הן יש בהן משום מעבד כלומר דלהכי אין מולחין את החלבים כלל כלל לא ואפילו מליחה מועטת משום דמולח מידי. דשייך בו עבוד כגון חלבים דלאו אוכלין גמורין הן כי היכי דנימא בהו דלא משוי איניש מיכליה עץ דהא אסירי באכילה הוא ועומדין למליחה ולכן יש אפי' במליחה כל דהו בהן משום מעבד לרבה בר ר"ה מדאוריי' ולרבא משום מעבד מדרבנן ז"ל. והנה בשיטה מקובצת לביצה שם כתב בשם הרי"טבא דהקשה וא"ת כיון דלמליח' גדולה אינה אלא מדרבנן אמאי לא שרינן מליחה מועטת בחלבים דגזירה לגזירה היא וי"ל דכולה חדא גזירה היא א"ד ז"ל יע"ש. הנה שהוקשה לו להריטב"א ז"ל אמאי לא שרינן מליחה מועטת בחלבים כיון דמליחה גדולה אינה אלא מדרבנן אפי' לרבה בר ר"ה כל דלא הוה מליחה דקא בעי לה לאורחא כמו שכתב שם לעיל מזה. והיא גופה. הוקשה לו להר"ן ז"ל ולא ניחא ליה לתרץ כדתריץ לה הריטב"א זל משום דאיהו ס"ל דבמליח' מועטת אפי' לרבה בר ר"ה לא אסיר מדרבנן אלא משום דמכשיר האוכל ומתקנו וכ"ש לרבא וא"כ הכא בחלבים דאסירי באכילה לא שייך לה"ט דהמלח מכשירו לאכילה ומתקנו להכי פי' הר"ן ז"ל דמשום ה"ט דלאו אוכלין גמורין נינהו דהיינו דאסירי באכילה היא הנותנת שיהא אפי' מליחה מועטת בהן משום מעבד לרבה בר ר"ה מדאוריית' ולרבא. מדרבנן ככל האמור ומדובר. כנלע"ד ברור בכונת דברי הר"ן ז"ל ודלא כמ"ש הרב שע"המ ז"ל דהר"ן. זל כתב להדיא דאפי' לרבא דאמר אין עבוד באוכלין בחלבים יש עבוד דבר תורה דליתא דלרבא ודאי גם בחלבים אין עבוד מדאוריי' דאף הם בכלל מאי דאמר אין עבוד באוכלין וכונת הר"ן זל כדכתיבנ'

אך דברי הרב המאירי ז"ל קשה לפרשן הכי דאיהו ז"ל כתב דמליחה בחלבים אב מלאכ' היא דלאו אוכלין גמורין הן וכן אף בבשר לדעת קצת מפרשים דהא במשכן מליחת עורות ואיברים