גזע ישי קלג

שמ"ש וכן אף בבשר לדעת קצת מפרשים בדקא בעי לה לאורחא קאמר דפוסקים כרבה בר ר"ה וכ"נ שהוא דעת הרשב"א בפ' ג"ה ובת"ה בית ג' שער ג' וכו' א"ד ז"ל יע"ש. ואני תמה מאד על הרב שע"המ ז"ל איך ניחא ליה למימר הכי בכונת דברי הרב המאירי ז"ל דבקא בעי לה לאורחא קא' ואיך לא השגיח במה שלפניו בדברי המאירי ז"ל דסיים עלה בטעמא דמשום דבמשכן מליחת אברי' היו שם וכיון דאמר בה טעמייהו דהקצת מפרשים דאף בבשר מליחתו אב מלאכה הוא משום דהיה מליחת איברים במשכן מבואר מזה דאפי' במליחת בשר דכדי לקדירה אב מלאכה היא וכאמור. ותו דהא סיים עלה עוד אלא דמ"מ מליחת בשר הותרה משום אוכל נפש וכו' אשר מזה נמי מפורש יוצא דאפי' במליחה דכדי לקדרה אב מלאכה היא בבשר לדעת הני קצת מפרשים ל דאי במליחת בשר דקא בעי לה לאורחא קאמר איך שייך לומר במליחה זו דהותרה בי"ט משום אוכל נפש הא מליחה כזו בי"ט מליחה דלאו לצורך אוכל נפש ביו"ט היא דלא מלחי אינשי ליומיה מליחה כזו וכדקאמ' רב אשי התם דלא משוי איניש מיכלי עץ וכיון דלא הותרה ביו"ט צורכי אוכל נפש אלא לצורך אוכל נפש די"וט גופיה ולא לצורך אוכל נפש דלאחר יו"ט איך שייך כלל לו' מאי דקאמ' הרב המאירי אלא דמ"מ מליחת בשר הותרה משום אוכל נפש כיון דבמליחה דקא בעי לה לאורחא קאמ'. אלא מבואר להדיא דהא דאמר וכן אף בבשר לדעת קצת מפרשים היינו במליחה דכדי לקדירה אב מלאכה וקאמ' דמ"מ הותרה מליחת בשר בי"וט אף דאב מלאכה היא אפי' לקדרה משום אוכל נפש דהותר ביו"ט ודלא כמ"ש הרב שע"המ ז"ל בכוונת דבריו דבדקא בעי לאורחא קאמר. והדרא התמיהא על הרב המאירי ז"ל דאיך אפשר שיאמר שום מפרש בעולם דיהא במליחת בשר לקדירה אב מלאכה דמעבד ככל האמור לעיל באופן דהני מילי דהרב המאירי ז"ל אינם אלא מן המתמיהין. גם בעיקר מ"ש דחלבים מליחתן אב. מלאכה משום דלאו אוכלין גמורין הן וכ"כ הר"ן ז"ל הם דברים תמוהים כדהוינן עלייהו לעיל

אשר על כן נלע"ד בהורמנותיה דמר הרב שער המלך ז"ל דגם הר"ן ז"ל בהני מילי דכתב אין מולחין את החלבים דמולח מידי דשייך. בו עבוד כגון חלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו יש בו משום מעבד אין כוונתו לומר דאפי' לרבא דאמ' אין עבוד באוכלין מודה בחלבים דיש במליחתן משום מעבד דבר תורה מה"ט דלאו אוכלין גמורין נינהו דודאי דלרבא דאמר התם אין עבוד באוכלין גם חלבים הוו בכלל כל שאר אוכלין דאין במליחתן משום מעבד דבר תורה אלא מדרבנן. ומאי דכתב הר"ן ז"ל לה"ט דמשום דחלבים לאו אוכלין גמורין נינהו היינו משום דהנה ממאי דקאמ' תנא דבריי' אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן וכו' מבואר דאפי' מליחה מועטת כעין מליחה דלקדיר' ואפי' כדי מליחה דלצלי אין מולחין את החלבים. והשתא איכא לאקשויי מהך ברייתא בין לרבא ובין לרבה בר ר"ה דאיפליגו פ' כלל גדול בעבוד באוכלין דהך ברייתא דאוסר מליחת חלבים אפילו מליחה מועטת דלא כמאן לא כרבא ולא כרבה בר ר"ה כרבא לא אתיא דאיהו דאמר דאפי' במליחה גדולה דקא בעי לה לאורחא אין עבוד באוכלין כ"ש במליחה מועטת ואפי' כרבה בר ר"ה דאמר דיש עבוד באוכלין לא אתיא דהא אפי' לרבה בר ר"ה אין עבוד באוכלין אלא במליחה גדולה דקא בעי לה לאורחא אבל במליחה אפי' לקדירה אין עבוד באוכלין וכ"ש במליחה דכדי לצלי ואילו האי ברייתא אוסר מליחת חלבים מכל וכל ואפי' מליחה מועטת וכי תימא דהך ברייתא אין מולחין את החלבים מדרבנן קאמ' ולהכי אפי' מליחה מועטת אסור משום דאע"ג דאמר רב אשי התם דאפי' רבה בר ר"ה לא אמ' אלא דקא בעי לה לאורחא היינו לענין חיוב חטאת אבל לענין פטור אבל אסור אפי' בדמלח מליחה מועטת אסור מדרבנן משום מעבד. אכתי תיקשי ליה לרבא דלדידיה דס"ל דאפי' במליחה גדולה דקא בעי לה לאורחא אין עבוד באוכלין ניהי דמדרבנן מיהא גם לרבא אסור היינו במליחה גדולה דקא בעי ליה לאורחא דלרבה בר ר"ה יש בו חיוב חטאת י"ל דלרבא פטור אבל אסור אבל במליחה מועטת דאפי' לרבה בר ר"ה ליכא אלא איסור מדרבנן. נראה דלרבא אפי' מדרבנן לא אסיר משו' מעבד אלא משום דהמלח מתקן ומכשיר האוכל הוא דיש לאסור אפי' מליח' מועטת מדרבנן ולא משום מעבד ואפי' לרבה בר ר"ה י"ל דלא מחייב מדרבנן משום מעבד אלא במליחה דכדי לקדירה גזירה אטו מליחה גדולה דקא בעי לה לאורח' אבל במליחה כל דהו דכדי לצלי לא אסיר משום גזירת מעבד דהו"ל גזירה לגזירה דהיינו גזירת מליחה דלצלי אטו מליחה דלקדיר' ומליחה דלקדירה גופה היא גזירה אטו מליחה גדולה דקא בעי לה לאורח' אלא גם לרבה בר ר"ה מליחה דלצלי אין איסורו אלא משום דמתקן האוכל ומכשירו ולא משום מעבד וכ"כ להדיא הר"ן ז"ל בפ"ק דחולין עלה הא דאמר רב דימי מנהרדעא הלכתא השוחט לחולה בשבת מותר לבריא באומצא דמהא שמעי' דבשר חי לאחר