גזע ישי קלא

מלאכות בדבר שיש בו עבוד כדתנן המולחו והמעבדו כלומ' ואיסור מליחת חלבים ושאר אוכלין משום גזירת מליחה דדבר שיש בו עבוד דהיינו עורות הוה וכיון דאיסור דמליחה הוה משום גזירה דמליחא דדבר שיש בו עבוד לא ראו חז"ל להתירו משום שמחת יו"ט. זהו כוונת רש"י ז"ל ודלא כמ"ש הרב שע"המ ז"ל דמדברי רש"י ז"ל אלו נר' דאיסור מליחת חלבים הוה דאורייתא אלא כונת דברי רש"י ז"ל כדכתיבנא. דאי כונת רש"י ז"ל כדס"ל להרב ז"ל לא הו"ל לרש"י ז"ל למימר ומליחה מאבות מלאכות בדבר שיש בו עבוד כדתנן המולחו דזו מנ"ל שיהיו גם חלבים דבר שיש בו עבוד עד שכה יאמר רש"י בפשיטות והוה ליה לפרש דמליחה מאבות מלאכות בחלבים וכן מאי מייתי רש"י ז"ל כדתנן המולחו והמעבדו הא התם במליחת עור מיירי ומנ"ל מהתם דגם מליחה בחלבים אב מלאכה היא הא קי"ל דאין עבוד באוכלין וי"ל דגם חלבים בכלל שאר כל אוכלין. אלא נרא' דכונת רש"י ז"ל כדכתיבנ' דמשו' דהמליחה בדבר שיש בו עבוד דהיינו עור אב מלאכה היא כדתנן המולחו והמעבדו להכי אסיר מדרבנן המליחה אף בדבר שאין בו עבוד כחלבים ושאר אוכלין משום גזירה דמליח' דבר שיש בו עבוד דהיי' עור ולהכי לא ראו חז"ל להתיר מליחת חלבי' אפי' משום שמחת יו"ט משום דמלבד האיסור דטרחא ביו"ט איכא נמי איסור נוסף דחמיר מיניה והוא איסור משום גזירת מליחת דבר שיש בו עבוד. באופן דגם מדברי רש"י ז"ל לא משמע מידי שיהא איסור מליחת חלבים מדאורייתא. אלא אדרבא טפי משמע מדבריו דאין איסורו אלא מדרבנן

אך מ"ש עוד הר' שעה"מ ז"ל דכ"כ הר"ן בהדי' וז"ל אין מולחין את החלבים דמולח מידי דשייך בו עבוד כגון חלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו יש בו משום מעבד. לכאורה ודאי דהכי מוכת להדיא מדברי הר"ן ז"ל אלו ממאי דכת' דמולח מידי דשייך בו עבוד כגון חלבי' דלאו אוכלין גמורין נינהו יש בו משום מעבד. דיש בו משום מעבד מדאורייתא קאמר דאי יש בו משום מעבד מדרבנן קאמר אפי' באוכלין גמורין נמי דלא שייך בהו עבוד יש בהן משום מעבד מדרבנן וכדתנן בפ' ח' שרצים דק"ח ע"ב אין עושין הילמי בשבת אבל עושין מי מלח כו' ואמרי' עלה בגמר' מאי קאמ' אמר ר"י אמר שמואל ה"ק אין עושין מי מלח מרובין אבל עושה הוא מי מלח מועטין. וכת' עלה הר"ן ז"ל אבל עושין את מי מלח מפרש בגמרא מי מלח מועטין. והלא הילמי בין מרובין בין מועטין וכשם שהמרובין אסורין מפני שהוא כמעבד ומתקן את האוכל הניתן לתוכו כדי שיתקיים אלו הן מותרין נותן שמן בתוך המים תחלה קודם שיתן את המלח וכו' עד אבל לא יתן מלח תחלה ואפי' נותן שמן לבסוף דבשעה שנותן מים ומלח יחד נראה כמעבד א"ד ז"ל יע"ש הרי לך מפורש להדיא בדברי הר"ן ז"ל דגם באוכלין גמורין דלא שייך בהו עבוד יש בהן משום מעבד מדרבנן וא"כ מאי דכת' גבי הא דאין מולחין את החלבי' דמולח מידי דשייך בו עבוד כגון חלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו יש בו משום מעבד ע"כ דיש בו משום מעבד מדאורייתא קאמר

האמנם עקר דברי הר"ן והר' המאירי ז"ל בזה הם תמוהים טובא לפענ"ד. חדא דזו מנ"ל לפרושי הכי דהאי תנא דקתני אין מולחין את החלבים דאין מולחין מדאוריי' קאמר ומשו' דכיון דלאו אוכלין גמורין נינהו יש בהן משו' מעבד מדאורייתא הא י"ל דאין מולחין מדרבנן קאמר משום דהו"ל כמעבד וכדין שאר אוכלין דאף דאין עבוד באוכלין מ"מ מדרבנן יש גם באוכלין משום מעבד ולהכי אין מולחין את החלבים ביו"ט כיון דלאו לצורך אוכל נפש נינהו דאסירי באכילה. ואמאי הר"ן והמאירי לחלק יצאו בין האוכלין ואמור רבנן בטעמא דהאי דאין מולחין את החלבים דהוה משום דלאו אוכלין גמורין נינהו ויש בהם משום מעבד דבר תורה דמנ"ל לחלק כל כי האי חלוקא בין חלבים לשאר אוכלין ולמימר הכי בטעמא דהא דאין מולחין את החלבים מסברא דנפשין בלתי שום הכרח מן הש"ס. ומאי דכת' הר' שעה"מ ז"ל דנראה דהוצרכו לפרש כן משו' דכיון דאיסו' עבוד באוכלין אינו אלא מדרבנן יש להתיר משו' שמח' י"וט. אחר המחילה רבה דאין זה הכרח של כלום דהא נתינת עור לפני הדורסן נמי אין איסורו אלא מדרבנן דעבוד דדריסה כלאחר יד הוא ואפ"ה אי לאו משום. דחזי למזגא עליה ולא מוכחא מלתא דלצורך תקון העור הוה לא הוה שרינן ליה משום שמחת יו"ט ולכן מליחת חלבים אע"ג דאין איסורו אלא מדרב' לא התירו לו אפי' משום שמחת יו"ט משום דמוכחא מילתא דלצורך החלבים התירו לו וכדקאמר הש"ס על איסור שטיחתן. ואי משום מאי דאסרו אף שטיחתן ומשום דאתא למימר מ"ט שרו לי רבנן כו' מ"ל מישטחינהו מ"ל ממלחינהו דהו"ל גזירה לגזירה. הא נמי לאו הכרח הוא וכדכתיבנא לעיל. ועוד קשה לענ"ד דהא רבא דאמר להאי מילתא דאין עבוד באוכלין ואפילו במליחה גדולה דקא בעי ליה לאורחא. על כרחין