גזע ישי קכז

אסי' וככל מאי דכתיבנא וברירנא ואתי שפי' דבריהם ז"ל ולא קשיא מאי דאקשינן עלייהו. סוף דבר דלענ"ד גם הר"ן והרשב"א ז"ל יסברו לענין דינא כרבא דאין עבוד באוכלין ואפי' במליחה מרובה דקא בעי לאורחא ודלא כהר' מג"א והר' שעה"מ ז"ל דסברי רבנן בדעת הר"ן והרשב"א ז"ל דפסקי כרבה בר ר"ה ועיין מ"ש הרשב"א בספר עבודת הקדש בבית מועד ש"א סס"י י"א הבאתי דבריו לקמן סס"י ס' דמבואר יוצא מדבריו דפוסק כרבא כנלע"ד

ס' אין עבוד באוכלין. חלבים נמי בכלל שאר אוכלין נינהו ואין במליחתן משום עבוד דבר תורה. והא דתניא בפ"ק דביצה די"א ע"א אין מולחין את החלבים היינו מדרבנן דאפי' לרבא דאמ' אין עבוד באוכלין מדרבנן מיהא אסי' ומשו"ה תני' התם דאין מולחין את החלבים ביו"ט וכן מפו' יוצא מדברי רא"מ ז"ל בס' יראים הביא דבריו בפסקי ריקנאטי סי' צ"ו שכת' וז"ל לא ימלח אדם בשר ואוכלין בשבת ויו"ט אם אינו צורך יו"ט דתניא בפ"ק דביצה אין מולחין את החלבים ובפ' שמונה שרצים אין מולחין צנון וביצה בשבת וכו' יע"ש. הנה שהביא ראיה לאסו' מליחת בשר בשבת מהא דתניא פ"ק דביצה דאין מולחין את החלבים וכונתו מבוארת דאע"ג דאמר רבא דאין עבוד באוכלין אפ"ה מדרבנן יש עבוד באוכלין ואין מולחין בשר ואוכלין בשבת וי"וט אם אינו צורך יו"ט וראיה דמדרבנן יש עבוד גם באוכלין מהא דתני' בביצה אין מולחין את החלבים אלמא דגם באוכלין יש עבוד מדרבנן. ומדהביא ראיה לאסו' מליחת בשר ואוכלין מהא דתניא דאין מולחין את החלבים מבואר יוצא דגם חלבים כבשר ושאר אוכלין נינהו לענין דאין עבוד בהם דבר תורה אלא מדרבנן. וכן מוכח מדברי הרמב"ם ז"ל פי"א דה' שבת הלכה ה' דגם חלבים כבשר ושאר אוכלים הם לענין זה דאין בהם משום עבוד דבר תורה. שכתב וכן המעבד מן העור כדי לעשות קמיע חיי' ואח' המעבד ואחד המולח שהמליחה מין עבוד הוא ואין עבוד באוכלין וכו' הדורס על העור ברגליו עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהרצענין עושין ה"ז תולד' מעבד וחיי' עכ"ד ז"ל יע"ש. ומדסתם וכת' ואין עבוד באוכלין ולא הביא שם הא דאין מולחין את החלבים למימרא דחלבים אינם בכלל שאר אוכלין ויש בהן עבוד ומליחתן אב מלאכה או תולדה דמעבד כמו שהביא שם הא דהדורס על העור ברגליו דהוא תולדת מעבד והוא מההיא דתנן התם בביצה די"א ונותנן לפני הדורסן וכמ"ש ה"ה ז"ל. וההיא דאין מולחין את החלבים דתניא התם עלה דהך מתני' לא כתבה שם לומ' דגם היא אב מלאכה או תולדה. מוכח דס"ל להרמב"ם ז"ל דגם חלבים בכלל שאר אוכלין דכתב דאין עבוד באוכלין ומאי דתניא התם דאין מולחין את החלבים היינו מדרבנן כשאר כל אוכלין דאסו' לממלחינהו בשבת משום דנראה ככובש כבשים וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פכ"ב מה' שבת הלכ' י' דמה"ט אסו' למלוח אוכלין בשבת יע"ש. גם בפרק כ"ג דין י' שחזר ושנה שם דיני המעבד דאוריית' ודרבנן לא הזכיר הא דמליחת חלבים כלל ומאחר דחלבים נמי מין אוכל הוא הגם שאינן אוכלין גמורין אם איתא דס"ל להרמב"ם ז"ל דחלבים לאו בכלל שאר אוכלין נינהו לענין זה דאין עבוד באוכלין אלא המולח חלבים חייב משום מעבד לא הו"ל למישתק מלכותבו בכלל חיובי משום עבוד ללמדנו דיש בחלבים משום מעבד אחר דסתים לן וכת' דאין עבוד באוכלין וסתמו כפירושו דכל שהוא מין אוכל וחלבים בכלל אין בהן עבוד. אלא מוכח דקושטא הכי הוה דגם חלבים הם בכלל שאר אוכלין דאין עבוד בהן והם בכלל מ"ש דאין עבוד באוכלין והא דתניא בפ"ק דביצה דאין מולחין את החלבי' היינו מדרבנן דהו"ל כמבשל דמליח כרותח והוא בכלל מ"ש פכ"ב מה' שבת דאסור למלוח אוכלין משום שנראה כעושה מלאכה ממלאכת התבשיל. וכן נראה מוכרח דגם חלבים כשאר אוכלין הן לענין זה דאין עבוד באוכלין. לפי מאי דכתיבנ' וברירנ' לעיל סי' נ"ז טעמא דהאי מילתא דאמ' רבא דאין עבוד באוכלין דהוה לפי שאין המליח' פועלת ועוש' שום שנוי בגוף הבשר כאשר היא פועלת בעור רק היא משמרתו מסרחון ומעמידו ומקיימו לבלתי יפסד וה"נ הוה המליחה בחלבים דאינה פועלת בהן שום שנוי בגופן רק היא משמרתן מסרחון והפסד והנה כי כן גם חלבים כבשר ושאר אוכלין נינהו דאין במליחתן משום עבוד

האמנם הר' שער המלך ז"ל פ"ג מהל' יו"ט הלכה ד' דמ"ט ע"ד הביא מאי דהקש' הר' מ"ל ז"ל פי"א דה' שבת עלה דהאי מילת' דא דאין עבוד באוכלין מהא דתניא בפרק הקומץ רבה תקריב מלח אפי' בשבת ומאי דנדחקו בתירוצ' ה ר' מהר"י אלפנדרי והשיטה להראשונים ז"ל ודחה כל מאי דתירצו וכת' וז"ל ולעיקר קושיית הר' מ"ל ז"ל נראה דל"ק ואישתמיט מינייהו סוגיא דפ"ק דביצה די"ב דאמרי' התם ת"ר אין מולחין את החלבי' ואין מהפכין בהם ופריך עלה בגמ' ומ"ש מעור לפני הדורסן ומשני התם משום דחזי למיסגא עלייהו