גזע ישי קיז

הא קי"ל כרבה דאמרי' הואיל. ומינה נמי לשבות רחוקה קי"ל דהתירו במקדש דליכא מאן דפליג בהא. ובכן אדרבה ראיית הגאון מהרי"ח לנדא זל מהך סוגיא דפסחים דשבות רחוקה הויא לה ראיה לסתור ולמימר דשבות דשבות דהתירו במקום מצוה הוה אפילו למצוה דאינה לצורך היום אלא לצורך מחר כדקי"ל גבי שבות דמקדש דאפי' שבות רחוקה התירו לדידן דק"ל כרבה דאמרי' הואיל ועמ"ש בענין זה דשבות דשבות במקום מצוה לקמן בענין אמירה לגוי שבות סי' שהוכחתי בראיות מדברי הרמב"ם ומרן ז"ל בש"ע דגם במצוה דלצורך מחר הותר שבות דשבות י"עש בס"ד. וכן נמי מ"ש הגאון ז"ל דהיינו טעמא דרבא בביצה ד"ך ע"ב דאינו זורק הדם בשביל להקטיר האימורין לערב דסובר שזה שבות רחוקה היא אינו מחוור כלל חדא דא"כ אתי רבא דלא כהלכתא דאנן קי"ל כרבה דאמרי' הואיל דלפ"ז לכ"ע אפי שבות רחוקה התירו במקדש דליכא מאן דפליג ועיין בשיטה מקובצת לביצה שם שכתב לרבא לא יזרוק פי' ואע"ג דאין שבות במקדש וזריקה משום שבות אסורה מ"מ בכה"ג שעבר ועשה שלא כדין העמידו דבריהם אפי' במקדש עכ"ד ז"ל יע"ש הנה שהרגיש בשיטה מקובצת על מאי דאמר רבא דאינו זורק את הדם כדי להקטיר האימורין בערב מהא דאין שבות במקדש ותי' לה שפיר ועמ"ש הרב שער המלך ז"ל פ"א מה' עבודת יו"הך הלכה ד' עמ"ש הרמב"ם ואם חל יום שבת בג' בו אין מזין עליו יע"ש דנ"ג ע"א

ג' אין קורין לאור הנר בשבת גזיר' שמא יטה. ואפי' הנר גבוה עשר קומות דלא פלוג רבנן כדאמר רבא במסכת שבת די"ב ע"ב יע"ש כרש"י ד"ה ואפי' גבוה וכו' ודף קמ"ט ע"א בש"ס וברש"י שם ד"ה אפי' גבוה וכו' ובד"ה דרבה תצאי היא י"עש. דמפורש יוצא דטעמא דרבא לאו משום דאף בגבוה חיישי' לשמא יטה דבהנר גבוה ליכא למיחש לשמא יטה דאי משום שיביא סולם ויעלה ויטה הנר להא ליכא למיחש משום דאדהכי והכי מדכר כדקאמר התם ר"מ גבי אין רואין במראה בשבת יע"ש בדף קמ"ט. אלא טעמא דרבא הוה משום דלא פלוג רבנן שלא תחלוק באיסורי שבת דרבנן ולכן אני תמה על הגאון מהר"י לב ז"ל בן הגאון בעל שער אפרים ז"ל שראיתי לו בספר שער אפרים חא"ח סי' ז' בהג"הה דרמי ומקשה דרבא אדרבא בזה וז"ל אמר רבא אפי' גבוה שני קומות כו' חד הוא דלא ליקרי האי תרי ש"ד ופרש"י ואפי' גבוה דליכא למיחש להטייה כיון דגזור לא פלוג למילתייהו הא תרי ש"ד שאם יבא להטות יזכרנו חבירו עכ"ל וכו'. ויש לתמוה כי לפום ריהטא נראה שדברי רבא סותרים ואז שהרי בפ"ק דפסחים ד"י בעי רבא ככר בשמי קורה צריך סולם להורידה או לא מי אמרי' כולי האי לא אטרחוה רבנן כיון דלא נחית מנפשיה לא אתי למיכליה או דילמ' זימנן דנפיל ואתי למיכליה כו' ע"ש. ומאי קמבעיא ליה יפשוט לחומרא כמו בשבת דחש רבא לשמא יביא סולם ויטה אפי' שהוא גבוה הרבה וכן בחמץ יחדש רבא רבותא טפי דחיישי' דילמא יביא סולם ויוריד החמץ ויאכלנו. וראיתי בהרא"ש פ"ק דשבת שגורס רבה וכן בב"ח בסי' ער"ה. אמנם ראיתי בהרי"ף והב"י שגורסי' רבא. ונלע"ד ליישב דלא דמי כי גבי נר בשבת מאחר שאין לו נר אחר ומתיירא שלא ישב בחשך חיישי שמא ישכח ויטה אפי' גבוה הרבה ומשא"כ בחמץ למה יביא סולם להוריד החמץ שהרי יש לו לאכול מצה וכו' א"ד ז"ל יע"ש. ותם אנכי ולא אדע אנה מצא הרב ז"ל לרבא דאמר גבי אין קורין לאור הנר אפי' גבוה שתי קומות דהוה משום שמא יביא סולם ויעלה ויטה כי היכי דליקשי על רבא דמאי קמבעיא ליה יפשוט לחומרא כמו בשבת דחש רבא לשמא יביא סולם ויטה וכו'. הא רבא לא אמר טעם זה כלל אלא טעמו הוה משום לא פלוג רבנן וכדפי' רש"י ז"ל והביאו הרב ז"ל גופיה דפי' ואפי' גבוה דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו. אשר מפורש יוצא מדברי רשו ז"ל אלו דליכא למיחש לשיביא סולם ויטה דאי איכא למיחש להכי איך כתב ואפי' גבוה דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור פלוג הא איכא למיחש להטיית ע"י שיביא סולם ויעלה ויטה ולאו משום לא פלוג הוה. אלא הדבר מבואר דלשיביא סולם ויעלה ודאי דליכא למיחש כלל והיינו משום דאדהכי והכי מדכר וכדמוכח מסוגיא דשבת דקמ"ט ע"א כדכתיבנא בריש אמי"ר. והיינו נמי דלא אמר רבא התם גבי חמץ בבעייתו בככר בשמי קורה למיחש לשמא יביא סולם ויוריד החמץ משום דלהא ודאי דליכ' למיחש דאדהכי והכי מדכר ולא אתי למיכליה ומשום לא פלוג רבנן נמי פשיטא ליה לרבא דליכא למימר התם גבי גזירה דביעור חמץ משום דילמא אתי למיכליה דלא פלוג רבנן במילתייהו וגזרו אף כשהחמץ הוא במקום גבוה דאינו מגיע אליו כדאמר גבי האי גזירה דאין קורין לאור הנר דאפי' גבוה כמה משום לא פלוג רבנן. דשאני התם גבי גזירה דאין קורין לאור הנר דעקר הגזירה הוה שב ואל תעשה כלומר שב ואל תקרא לאור הנר ולכן אמרי' כדי שלא תחלק באיסורי שבת דרבנן לא פלוג