גזע ישי קיד

האמנם לפענ"ד מאי דסברי רבנן הרב מ"ל והרב מהר"י אלגאזי ז"ל דמרן ז"ל הני מילי דכת' שאני הכא דאפשר בנרות הדלוקים מבערב כוונתו למיכלל לן האי כללא דכל דאפשר בתיקון אחר לא דחי' שבות דרבנן. בהורמנותייהו דרבנן הנז' אמינא דלא זאת היתה כוונת מרן ז"ל דבדבר שצריך הוא לתקון עכ"פ ויש שני אופנים לעשות התקון ההיא והאופן האחד יש בו איסור שבות והאופן האחר אין בו שום איסור שבות דאינו רשאי לעשות תקון ההוא באופן זה שיש בו משום איסור שבות כיון דאפשר לו לעשות התקון שצריך לו בהאופן אחר דהוא מותר גמור ואין בו איסור שבות כאשר חשבו הרבנים הרב מ"ל והרי"א ז"ל. אלא כונה אחרת ודעת אחרת אתו בהני מילי מעליותא דאמר מרן דשאני הכא דאפשר בנרות הדלוקים מבערב והוא באשר נבא העי"ר הערה אחת בסוגיא דשבת דקכ"ד דגרסי' התם אמר ר"א קנין ומקלות כו' כולן קודם התרת כלים נישנו קנין כדתנן לא סדור קנין ולא נטילתן דוחה שבת מקלות דתנן וכו' אמר ר"א י"ד שחל להיות בשבת מניח ידו על כתף חבירו וכו' אמר רבה ממאי דילמא לעולם אימא לך לאחר התרת כלים נישנו קנים טעמא מאי איעפושי בהאי פורתא לא מיעפש מקלות אפשר כדר"א י"עש והשתא איכא לאקשויי לכאורה דמאחר דבקנים אפשר בלא"ה כדקאמר רבה דבהאי פורתא לא מיעפש ולהכי אין סידור קנים ונטילתן דוחה שבת וכן במקלות אפשר כדר"א מאי שנא קנים דלכ"ע אסיר שבות דידהו במקדש מה"ט דאפשר בלא"ה וליכא מאן דפליג. ובמקלות פליג ת"ק אר"א וסובר דאין חלוק בין חל י"ד בשבת לחל בחול אע"ג דהא אפשר כדר"א ואמאי פליג בהא ת"ק אר"א האמנם התירוץ לזה הוא פשוט והרי הוא כמבואר והוא דיש חלוק בין ההיא דקנים דאין צורך לשום תיקון כלל כיון דבהאי פורתא לא מיעפשא. ולכן כי מטלטל להקנים הו"ל האי טלטול לחנם לגמרי כיון דאין צורך לשום תיקון כלל כי אף בלתי קנים ולא שום תיקון אחר לא מיעפש בהאי פורתא וכיון דאין צורך שם לשום תיקון גם במקדש לא הותר לכ"ע לטלטל הקנים לדבר שאין לו צורך לשום תקון כלל דהוה ליה כמטלטל הקני' שלא לצורך מקדש כלל כיון דאין צורך לתקון מה שאין כן בההיא דמקלות דכדי להפשיט הק"פ צריך הוא לתקון לתלותו עכ"פ וכיון דצריך הוא לתקון זה נמצ' דכי מטלטל המקלות כדי לתלות הק"פ עליהן. טלטול דלצורך מקדש הוא כי בהכי הרי הוא תולה הק"פ ומפשיטו ולכן אע"ג דיש אופן אחר לעשות תקון זה דתליית הק"פ כדי להפשיטו בלתי מקלות והוא להניח ידו על כתף חבירו וכדר"א שרי ליה לטלטל המקלות כמעשהו בחול אע"ג דהוא עושה בתקון זה בשבת איסור שבות דס"ל לת"ק דכל שהמעשה ההוא דאית ביה איסור שבות יש בו התיקון הצריך למקדש כיון דאין שבות במקדש וטלטול זה דהוא מטלטל לצורך מקדש הוא כי צריך המקדש לתקון כדי לתלות הק"פ עכ"פ כאין בו איסור שבות כלל חשיב ושרי אע"פ דיכול לעשות התקון הצריך למקדש באופן אחר דלית ביה איסור טלטול מוקצה כלל כדר"א דכל דהמקדש צריך לתקון עכ"פ וא"א בלתו נמצא דכי הוא מטלטל המקלות כדי לעשות התקון הצריך למקדש טלטול דלצורך מקדש הוה ולכן שרי משום דאין שבות במקדש אף ע"ג דאפשר לעשות התקון הצריך למקדש באופן אחר וכר"א דכיון דהשת' מיהא דאינו עושה התקון כר"א ומטלטל המקלות כדי לעשות התקון הצריך למקדש במקלות לאו טלטול דשלא לצורך מקדש הוא אלא לצורך תקון הצריך להמקדש הוא. ור"א ס"ל דגם בכ"הג לא הותר שבות במקדש אע"ג דהוא לצורך תקון הצריך למקדש כיון שאפ' לעשות התקון באופן אחר שאין בו איסור שבות זה נראה פשוט וברור

ומעתה הנה כוונת מרן הכ"מ ז"ל בהני מילי דכתב על מ"ש הרמב"ם ז"ל חוץ מלילי שבת שאין בידם אור אלא בודקין בנרות הדלוקין שם מע"ש:. וכתב מרן ז"ל דאע"ג דקי"ל אין שבות במקדש וטלטול נר בשבת אינו אלא שבות שאני הכא דאפשר בנרות הדלוקים מע"ש כוונתו מבוארת דשאני הכא דכיון דיש שם נרות הדלוקים מע"ש ויכולין הן לבדוק בהנרות הללו הדלוקים שם הרי המקדש אין צורך לשום תקון כלל כי כבר הוא מתוקן ועומד ונמצא שאם יטלטל האבוקות הוה טלטול לחנם שלא לשום צורך מקדש כלל ולמה יטלטלו האבוקו' חנם בלתי צורך שום תקון להמקדש דהו"ל דומיא לההיא דקנים דלכ"ע אין סדור קנים ולא נטילתן דוחה שבת מטעמא דאין למקדש צורך להן כדאמר רבה דבההיא פורתא לא מיעפשא וכדברירנא לעיל וטלטול האבוקות לבדיקה דיש שם נרות דלוקין ויכולין לבדוק בלתי אבוקות בידם הוה נמי דכוותה דקנים דלחם הפנים בשבת. זה נלע"ד ברור בכוונת דברי מרן הכ"מ ז"ל ונסתלקו מעליו כל הקושי' דהקשו עליו הרמ"ל ז"ל ממ"ש מהרי"א בכתביו והרמב"ם בה' עבודת י"הך והרב מהרי"א ז"ל מהא דמקלות דפסק הרמב"ם ז"ל כת"ק וכן נמי מאי דאקשינן עליה אנן בעניותין מהש"ס דב"ב ד"ץ ככל הנז' לעיל כי אין כוונת מרן ז"ל למימר