גזע ישי קא

ל"ח אין עושין מצות ח"ח מה"ט אין אומרי' ב' קדושות על כוס אחד כדאי' בפ' ע"פ דק"ב וכתב הרב שכנה"ג א"ח סי' ער"א דלא אמרו א"א שתי קדושו' על כוס א' אלא כשאומרם בפעם אחת אבל כשאומ' בשעות מחולקות יכול לאומרם על כוס אחד כלומ' על יין אחד דכוס אחד לא מקרי אלא רצופות זה אחר זה יע"ש והביאו הר' יד מלאכי ז"ל בכללי הדינים סי' פ"ו ויש לי להביא ראיה מפורשת לדברי השכנה"ג בזה מהא דאמרי' בשבת דף קי"ז ע"ב ר' אמי ור' אסי כי מיקלע להו ריפתא דעירוב שרו עילוי' אמרי הואיל ואיתעבד בה חדא מצוה ליתעביד בה מצוה אחרינא והשת' איך עבדי הכי הא קי"ל דא"א ב' קדושות על כוס אחד משו' מח"ח אלא מוכרח כדכתב השכנה"ג דבשעות מחולקות שפיר דמי וליכא משום מח"ח. וכן מצאתי אחרי כן להרב המאירי ז"ל דשבת שם שכ"כ וז"ל ואע"פי שאין מברכין ב' ברכות על כוס א' מטעם מצות חבילות זהו כשנעשה הכל ביחד אבל זה שאין נעשה בבת אחת אין בו ענין מח"ח א"ד ז"ל י"עש

ט"ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. הרב מ"ל ז"ל פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ו' כתב לא נתבאר איסור זה אם הוא מדאורייתא או מדרבנן וראיתי לרש"י ז"ל בפ' חלק דק"א שכתב גמירי דאין ישיבה בעזרה הלכה למשה מסיני ולא מקרא. אך בפ"ב דיומא דכ"ה ובפ"ז דס"ט כתב אין ישיבה בעזרה דכתי' לעמוד לשרת העומדים שם לפני ה' כו' אלמא מקר' נפק' לן. ומיהו יש ליישב דהני קראי אסמכתא נינהו אך מאי דקשיא לי הוא מ"ש רש"י פ"ז דסוטה ד"מ אין ישיבה בעזרה דאין כבוד שמים בכך ואפילו מלאכי השרת אין להם ישיבה כו' נר' דס"ל דמדרבנן הוא איסור זה. ומיהו יש ליישב דבא לתת טעם למה אסרה תורה הישיבה וכן נראה ממ"ש שם חוץ ממלכי ב"ד שחלק להם המקום כבוד כו' אלמא דס"ל דהכל הוא דבר תורה האיסור וההיתר וקצת נ"ל להכריח דאיסור זה מן התורה מההיא דאמרי' בפרק עשרה יוחסין דע"ח דמפסקינן לקר' דשמואל שוכב בהיכל ה' משום דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ואי אמרת דאיסור זה מדרבנן לא ידעתי מנ"ל דמזמן שמואל נאסר דבר זה אימא דב"ד שאחריו אסרוהו. אך ראיתי להתוספות פ"ב דזבחים די"ו ד"ה הגה"ה ז"ל ושמא אינו מה"ת תדע כו' והנראה מדבריהם דספוקי מספקא ליהו אי איסור זה הוא מה"ת או מדרבנן ועמ"ש פ"ב דיומא דכ"ה ד"ה אין שהקשו והיכי אכלו כו' דמוכח מדבריה' דס"ל דמה"ת אסור. אך ק"ל אם איסור זה מה"ת אמאי לא תני לה בפ"ק דכלים גבי מעלו' דעזרות ישראל עכ"ד ז"ל יע"ש. והנה מאי דכתב ליישב מאי דהוקשה לו ראשונה דברי רש"י דפרק חלק עם דברי רש"י דיומא ודסוטה דבפ' חלק פי' דאין ישיבה בעזרה הוא הלמ"מ ולא מקרא וביומא ובסוטה פ' דמקרא נפקא וכתב הרב ז"ל ליישב דהני קראי אסמכתא בעלמא. נראה דאין זה מן הישוב דכיון דעיקר איסורו הוה מהלמ"מ הכי הו"ל לרש"י לפרש בכל דוכתא דהוא הלמ"מ ולא לפרש מקרא דאינו אלא אסמכתא ולהניח העיקר דהוא מהלמ"מ. ולי נראה בהורמנותיה דמר הרב מ"ל ז"ל דמ"ש רש"י זל בפ' חלק דהוה הלמ"מ ולא מקרא אין כוונתו על הא דאין ישיבה בעזרה דהא דאין ישיבה בעזרה איסורו לאו מהלמ"מ אלא מקרא דלעמוד לשרת וכדפי' רש"י ז"ל ביומא וסוט' אלא דהא דלמלכי ב"ד יש ישיבה בעזרה הוא מהלמ"מ וע"ז הוא דקא' ירבעם התם גמירי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנ' קאימנ' וכו' כלומר דכיון דגמירי מהלמ"מ דלמלכי ב"ד יש ישיבה יהיה רחבעם יתיב וזהו שכתב רש"י ז"ל גמירי דאין ישיבה הלמ"מ ולאו מקרא כלומר דהא דלמלכי ב"ד יש ישיבה הוא מהלמ"מ. אבל אין כונת רש"י ז"ל על הא דאין ישיבה בעזרה דהוה הלמ"מ. ובהכי ניחא מאי דמייתי' דמלכי דוד יש להם. ישיבה מקרא דוישב דוד וכו' דאיכא למידק מאחר דאסיר לישב בעזרה מקרא כמו שפי' רש"י ז"ל ביומא ובסוטה מי התיר לו לדוד לישב ומנ"ל דקרא לא אסר אלא לשאר בני עלמא לבר ממלכי בית דוד ואי משום מאי דהמקום חלק כבוד לדוד לא מפני זה הטעם נאמר דאיסור דכתב רחמנא בסתם לא נאמר גם למלכי דוד דזו מנ"ל. אלא ע"כ לומר דזו הלכה למ"מ שכך נאמר למשה בסיני דהאי קרא דלעמוד לשרת דאוסר הישיבה בעזרה אינו אלא לכל שאר בני עלמא לבר ממלכי ב"ד דלהם שרי הישיבה בעזרה והיינו דקאמר ירבעם גמירי כלומ' דמלכי ב"ד להם מותר הישיב' מהלמ"מ דלהכי ישב דוד בעזרה כדכתיב וישב דוד וגו' משו' דהכי גמירי ליה הלכ' למ"מ דלמלכי ב"ד לא נאסר הישיבה בעזרה כנ"ל

ומאי דהקשה עוד על רש"י ז"ל ממ"ש פרק ז' דסוטה ד"מ הטעם דאין ישיבה בעזר דאין כבוד שמים בכך ואפי' מלאכי השרת אין להם ישיבה כו' אשר מדבריו אלו נראה דס"ל דמדרבנן הוא איסור זה. גם הרב מהר"י אלגאזי ז"ל בספ' ארעא דרבנן סי' ג' כתב כן דדעת רש"י ז"ל בסוטה דאין איסור זה אלא מדרבנן יע"ש: ולענ"ד אחר