גבורות שמונים צט

רצה לקדש הקומץ בכלי יכול לעבוד בשמאל לתתו בשמאלו בכלי ולהעלותו בכלי בשמאלו ע"ג המזבח וע"כ נראה דהא דדרשי' מקרא דאם רצה עובדה בימין וא"צ לקדש הקומץ בכלי אין הכוונה בזה דלא בעינן כלי כלל רק הכוונה דהתורה החשיבה גם ימינו לכלי דכזה ממש מצינו גם ביומא (דף מ"ח ע"א) וז"ל הגמ' תנן התם נשפך הדם (מן הצואר) על הריצפה ואספו פסול מן הכלי (לאחר שקיבלו בכלי שרת) על הרצפה ואספו כשר כו' בעי ר' פפא נתפזר הקטורת ממלוא חפניו מהו ידו כצואר בהמה דמי ופסולה א"ד ככלי שרת דמי ולא פסולה תיקו עכ"ל הגמ' והנה דנסתפקה הגמ' בזה בענין חפינת קטורת דיוהכ"פ ביד אם הענין שהחשיבה תורה את היד לכלי וה"ל כאילו נתקדש בכלי וכשנתפזר מידו הוי כדם שנשפך מן הכלי דאספו וכשר א"ד אין היד ככלי ורק דלא בעי כלי וע"כ כיון דעכ"פ אינו ככלי שוב דמי לדם שנשפך מן הצואר על הרצפה דפסול

וכזה הוא ג"כ ממש איבעיא בזבחים (דף צ"ב ע"ב) וז"ל הגמ' בעי ר' אבין חטאת העוף שהכניס דמה בצוארה בפנים מהו צוארה ככלי שרת דמי ומיפסיל א"ד כצואר בהמה דמי מדמה אמר רחמנא ולא בשרה וברש"י חטאת העוף שהכניס דמה בצוארה בפנים בין מליקה להזיי' מהו שתיפסל משום וכל חטאת אשר יובא מדמה אל הקודש פנימה מי אמרינן צוארה ככלי שרת דמי שהרי לא הוזקקה בקבלת כלי וזהו כליי' ומיפסל בהכנסת הדם שהכניסו בכלי להיכל א"ד כצואר בהמה דמי ובהמה שהכניסה לפנים משנשחטה והוציאה משם וקיבל דמה לא מיפסלה דמדמה אמר רחמנא ולא שהכניסו עם בשרה עכ"ל והנה דגם פה נסתפקה הגמ' במאי דלא הצריכה תורה קבלת דם בכלי בעוף אם הכוונה שא"צ כלי וה"ל הדם שבצואר לאחר מליקה כדם שבצואר בהמה לאחר שחיטה וכמו דאין נפסל בבהמה אם הכניסה לפנים קודם קבלה דמדמה אמר רחמנא ולא בשרה ה"נ אין נפסל או הכוונה שהחשיבה תורה את צואר העוף ככלי וזהו כליו וכלשון רש"י ז"ל שהעתקתי וע"כ ה"ל הכנסתו בצואר כאילו הכניס דם בהמה שנתקבל בכלי שרת בפנים דנפסל בהכנסה לפנים וע"כ גם בעוף יש לו להפסל וא"כ מעתה הרי י"ל גם כאן דסברת ר"ש דהא דגלי רחמנא במנחות דבא לעובדה ביד עובדה בימין אין הכוונה שא"צ כלי רק שהחשיבה תורה את היד ימין לכלי וה"ל עבודת הקמיצה שנוטל את הקומץ מכלי לימינו ב' עבודות גם יחד עבודת קמיצה ועבודת קידוש קומץ בכלי דיד ימינו עצמה שבא בה הקומץ היא הכלי שלו וע"כ מהני שפיר מחשבה גם לר"ש בעבודת קידוש קומץ בכלי אם מקדשו בכלי דהא אינה עבודה שאפשר לבטלה כלל שהרי אפי' עובדה בימינו ואין נותן את הקומץ בכלי ג"כ יש שם קידוש קומץ בכלי דהיד ימין עצמו הרי הוא הכלי ולא דמי כלל להולכה דאי בעי שוחט בצד המזבח וזורק ואז אין שם הולכה כלל משא"כ כאן דתמיד צריך להיות קידוש קומץ בכלי דאפי' עובד ביד ג"כ הרי יש קידוש קומץ בכלי דהיד עצמו הוא כליו וכנ"ל ודו"ק היטב מאוד

ויש ראי' ברורה לזה דסברת ר"ש הוא כן דהיד ימין נחשב ככלי לא שא"צ כלי והוא מסוגיא דמנחות (דף כ"ו ע"א) הנ"ל עצמה שם והנני להעתיקה כולה לפי שכולה נצרכת לענייננו וז"ל הגמ' אמר ר' יהודה ברי' דר' חייא מ"ט דר"ש אמר קרא קודש קדשים היא כחטאת וכאשם בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם ור' ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפי' בהמיינו ואפי' במקידה של חרש (היינו דלא בעי לא ימין ולא כלי רק אפי' בהמיינו ואפי' במקידה של חרש) ר"נ בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש (בכלי וכי מכשיר ר"ש בהקטר שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקידשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר) מיתיבי' הקטר חלבים ואיברים כו' שהעלו בין ביד בין בכלי בין בימין בין