גבורות שמונים צח

ואף דגוף תמיהת התוס' הנ"ל לענ"ד לכאורה י"ל בפשיטות דר"ש פליג שפיר גם בקבלה דמנחות ולא הוצרך להשמיענו זה כיון דממילא שמעת מינה מהך דהולכה דזבחים דנשנה במשנה דזבחים (דף י"ג ע"א) דר"ש מכשיר בהילוך מטעמא דאפשר בלא הילוך שאם רצה שוחט בצד המזבח וזורק ע"ש וא"כ מזה הא ממילא נדע דכיון דקבלה דמנחות נמי אפשר לבטלה לר"ש לפי מה דשנה התנא סברת ר"ש במנחות (דף כ"ו ע"א) במשנה ג"כ דר"ש מכשיר שלא בכלי שרת ולא בעי קידוש הקומץ בכלי ע"ש וא"כ הרי ממילא נדע מעצמינו דר"ש מכשיר גם כן במחשבה בקבלה דמנחות הואיל והיא ג"כ עבודה שאפשר לבטלה לדידי' ולא הוצרך התנא להשמיענו עוד כלל פלוגתא דר"ש אמחשבה דקבלה דמנחות דממילא שמעית מינה ונדע אותה מעצמינו מכללא דהנך ב' משניות דשנה באחת דר"ש מכשיר בהולכה הואיל ואפשר לבטלה ושנה בשני' דר"ש אין מצריך קידוש קומץ בכלי וא"כ הרי היא ג"כ עבודה שאפשר לבטלה ולא פסלא בה מחשבה ממילא ויותר מזה מצינו בריש עירובין במשנה מבוי שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט ר' יהודה אומר א"צ למעט והרחב מעשר אמות ימעט ובגמ' אמר רב חכמים לא למדוה אלא מפתחו של היכל ור' יהודה לא למדה אלא מפתחו של אולם כו' ושם (ע"ב) ור' יהודה מפתחו של אולם גמר והתנן והרחב מעשר אמות ימעט ולא פליג ר' יהודה אמר אביי פליג בברייתא דתני' כו' ולפלוג במתני' פליג בגובהה וה"ה לרוחבה כו' הרי דתנא דמתני' שנה פלוגתא דר' יהודה רק בגובהה ואילו ברוחבה סתם ושנה והרחב מי' אמות ימעט ואע"ג דר' יהודה פליג גם ברוחבה והיינו משום דסמך דמעצמינו נדע מפאת הטעם דר' יהודה מפתחו של אולם גמר דכי היכא דפליג ר' יהודה בגובה ה"ה ברוחב דפתחו של אולם הי' רחב כ' אמות וא"כ ק"ו הדברים דמה שם שלא נתפרש כלל טעמא דר"י במשנה ועכ"ז סמך התנא דנדע מעצמינו טעמא דר"י ונדע משום זה דפליג גם ברוחבה וסמך ע"ז למיסתם דינא דרוחבה לבלתי לשנות בה פלוגתא דר"י בסמיכה שנדע זה מעצמינו עפ"י טעמו של ר"י אף שלא שנה התנא כלל הטעם וא"כ כ"ש כאן דנתפרש טעמו של ר"ש במשנה זבחים (דף י"ג ע"א) הנ"ל דהוא משום דהיא עבודה שאפשר לבטלה שאם רצה שוחט בצד המזבח וזורק דשפיר ה"ל לתנא תו למיסתם דין קבלה דמנחות במנחות (דף י"ב ע"א) במשנה ולשנות בה פסול מחשבה בסתם בסמיכה שנדע מעצמינו דר"ש פליג בה כיון דלפי הטעם שלו בהך דהולכה דזבחים גם כאן אין לה להמחשבה להועיל אחרי שגם כאן היא עבודה שאפשר לבטלה לדידי' וכנ"ל ודו"ק היטב כי הוא דומה בדומה ממש להך דעירובין ועוד עדיף מיני' טובא וכנ"ל וע"ע דוגמת הך דעירובין ממש ביומא (דף מ"ג ע"ב) כיון דאמר מר משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא פליג עש"ה ותבין ויש כזה עוד בכמה דוכתי)

והנה כ"ז לולי דברי התוס' הנ"ל אך גם אם נאמר כסברת תמיהת התוס' הנ"ל ולפי הבנתנו השני' בה הנ"ל דר"ש מודה בקבלה דמנחות מדלא תני בה תנא פלוגתא דידי' וכנ"ל מ"מ נראה דג"כ לק"מ וזה דנלענ"ד ביישוב תמיהת התוס' הנ"ל מדוע מודה ר"ש בקבלה דמנחות הא גם היא עבודה שאפשר לבטלה לר"ש דלא בעי קידוש קומץ בכלי ונראה דהא דס"ל לר"ש דאם בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת וז"ל המשנה במנחות (דף כ"ו ע"א) שם שלא בכלי שרת פסול (אם לא קידש הקומץ בכלי שרת רק העלהו בימינו שהוא קומץ בה על המזבח) פסול ור"ש מכשיר ובגמ' אמר ר יהודה ברי' דר' חייא מ"ט דר"ש אמר קרא קודש קדשים היא כחטאת וכאשם (במנחה כתיב) בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם כו' והיינו שאם בא לעובדה ביד אז א"צ קידוש קומץ בכלי אבל בעי ימין דווקא וצריך להעלות הקומץ בימינו שהוא קומן בה ע"ג המזבח ואם בא לעובדה בכלי היינו שאם