גבורות שמונים ק

בשמאל כשירין הקומץ והקטורת ולבונה שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשירין תיובתא דר' יהודה ברי' דר' חייא (דאמר ביד עובדה בימין דהא הכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי והא וודאי ר"ש היא דהא מכשיר שלא בכלי שרת) אמר לך ר' יהודה ברי' דר' חייא לצדדין קתני ביד בימין בכלי בין בימין בין בשמאל כו' ת"ש קמץ בימינו ונתן בשמאלו יחזור לימינו כו' דברי ר"א ור"ש וחכ"א כיון שנתנו לשמאל פסלתו מתנתו מ"ט משום דבעי קדושה בכלי וכיון שנתנו לשמאל (לפני קידוש כלי) נעשה כדם שנשפך מצואר בהמה על הרצפה דהשמאל הוא ג"כ כרצפה) ואספו שפסול מכלל דר"א ור"ש לא בעו מתן כלי תיובתא דר"נ (דאמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש בכלי) תיובתא לר' יהודה ברי' דר' חייא מסייעא לי' לר' ינאי לימא תיהוי תיובתא (דאמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו אפי' בהמיינו וכ"ש בשמאל והכא קתני דאם נתנו בשמאל יחזיר לימין) אמר לך ר' ינאי אנא דאמרי כתנא דהקטר (כתנא דלעיל דאמר הקטר חלבים כו' בין בכלי בין ביד בין בימין בין בשמאל כשירין) ולאו לצדדין קתני (דר' ינאי לא ס"ל לפרש דלצדדין קתני ומכשיר האי תנא דהקטר אליבא דר"ש עבודת קומץ בשמאל ואפי' ביד ותנאי נינהו ואליבא דר"ש וס"ל לר' ינאי כהך תנא דלעיל) עכ"ל הגמ'

והנה מבואר בזה דלרבנן דבעי קידוש קומץ בכלי אם נתנו לשמאל קודם קידוש כלי ה"ל כדם שנשפך מן הצואר על הרצפה שפסול משא"כ לר"ש אינו נפסל במה שניתן לשמאל וא"כ היינו על כרחך משום דסבירא לי' לר"ש דהימין עצמו נחשבת כלי וה"ל כנשפך מן הכלי על הרצפה דאוספו וכשר דהא אין לומר דס"ל לר"ש דלא בעי כלי כלל דהא בהך דנתפזר הקטורת ממלוא חפניו נמי אמרינן בגמ' דתלוי בזה דאם היד הוא ככלי שרת כשר בנתפזר ממנו דה"ל כנשפך מכלי על הרצפה ואם היד הוא כצואר בהמה [והיינו דא"צ כלי לא שנחשב ככלי וכמו שפירשנו והוא פשיט] הוא פסול בנתפזר ממנו כמו בנשפך מן הצואר על הרצפה וכנ"ל וא"כ הא דלר"ש כשר בנתנו לשמאל על כרחך הוא משום דס"ל כצד הסברא דהיד נחשב ככלי וה"ל כנשפך מן הכלי כו' וכן מבואר להדיא ברש"י במנחות (דף כ"ו ע"ב) שם ד"ה מ"ט משום דבעי לקדושי בכלי כו' דהא דלר"ש לא מיפסיל היינו משום דלדידי' הוי כדם שנשפך מן הכלי על הרצפה ואספו שכשר עש"ה

ועוד כדמות ראי' לזה מלישנא דר' ינאי דאחרי הך דר' יהודה ברי' דר' חייא דאמר בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם אמר ור' ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפי' בהמיינו ואפי' במקידה של חרש ולכאורה תיבות מכלי שרת דר' ינאי מיותרים דודאי הקמיצה היא מכלי שרת ואם בא לומר דרק הקמיצה צריכה להיות מכלי אבל אח"כ א"צ כלי רק אפי' בהמיינו כו' הרי ג"כ תיקשי דמה זה דנקט הרבותא בענין הכלי דווקא הרי גם ר' יהודה ברי' דר' חייא אינו מצריך אח"כ כלי רק או כלי או יד ור' ינאי אתרווייהו בא לומר דא"צ לא זה ולא זה וא"כ הרי אין הרבותא שלו בענין העדר הצרכת כלי דוקא רק בענין העדר הצרכת יד כמו בענין העדר הצרכת כלי וא"כ הרי אין הדיוק בענין הכלי כלל ואכתי הנך תיבות מכלי שרת מיותרים רק כך הול"ל כיון שקמצו מעלהו ומקטירו אפי' בהמיינו כו' דו"ק ותשכח כי כן, הי' לו לומר לפי משפט הלשון אם אין כוונת הרבותא בענין הכלי דווקא

ואך לדרכנו ניחא בעזה"י דהא ר' יהודה ברי' דר' חייא אמר באמת דבעי כלי דווקא דלא לבד שקומצו מכלי שרת רק גם אח"כ צריך לתתו בכלי שרת ולהעלותו בכלי שרת דאפי' נותנו ביד הרי גם ענין היד היא שהחשיבתה תורה לכלי וכנ"ל וא"כ אחרי מאמר זה דר' יהודה ברי' דר' חייא שפיר יפול עליו לישנא דר' ינאי שאין הדבר כמו שאתה אומר שצריך עוד כלי אחר הקמיצה דאין הדבר כן דא"צ רק שתהי' הקמיצה מכלי