גבורות שמונים צה

דקמח הוי כדרך אכילתו מדלקי עליו ואולם גם שם י"ל הכוונה על קמח קליות

ומצאתי בספר בית מאיר על הש"ס שעמד שם במנחות בזה וז"ל תנא התבואה והקמחין והבציקות מצטרפין כו' דאי אכיל לי' לוקה. קשיא לי הא אין לוקין על אכילה אלא כדרך אכילתן וקמחין ובציקות הא וודאי לא הוי כדרך אכילתן ע' פסחים פ' כל שעה ותוס' בפ' כיצד מברכין עכ"ל ועכ"פ הנה הרי"ף והתוס' והרא"ש בפ' כיצד מברכין כתבו בפשיטות דקמח לא אכלי אינשי וכן ברא"ש ביצה ובתשב"ץ הנ"ל ועוד ראשונים בזה ע' ב"י א"ח סי' שכ"ה כתבו ג"כ דקמח אינו ראוי לאכילה וכ"כ הבית מאיר הנ"ל בפשיטות דהוא שלכד"א ועכ"פ לענייננו קימחא דשערי וודאי דהוי שלכד"א וא"כ הא נכונים וודאי דברינו הנ"ל בעזה"י דאין לסוטה מחשבת אכילת חוץ לזמנו דאין מחשבה זאת בדבר שאינו ראוי לאכילה וכנ"ל]

סא) עי"ל דנהי דבעלים מפגלין לראב"י ה"מ בזבחים אבל במנחות גם לראב"י אין פיגול לבעלים וזה לפי מה דמשמע מתוס' זבחים (דף ב' ע"א) ד"ה כל דמחשבת שינוי בעלים הוא רק בע"מ לזרוק היינו כששוחט קרבן ראובן ע"מ לזרוק דמו לשם שמעון וכן במקבל ומוליך ע"מ לזרוק דמו לשם שמעון אבלי בזריקה עצמה אם זורק קרבן ראובן לשם שמעון אין פוסל כלל וכן הבין המל"מ בפ' ט"ו מפסולי המוקדשין ה"א דדבריהם ע"ש שכ' וז"ל תמיהא לי מילתא טובא שהשוה רבינו דין שינוי קודש לשינוי בעלים ובגמ' מוכח שיש הפרש ביניהם דאילו שינוי קודש ישנו בד' עבודות כגון שוחט עולה לשם שלמים או קבל או הוליך או זרק ואילו שינוי בעלים ליתי' כ"א בזריקה כגון שוחט או מקבל או מוליך ע"מ לזרוק דמו שלא לשם בעליו אבל אם שחט אי קבל או הוליך שלא לשם בעליו לא הוי שינוי בעלים משום דשינוי בעלים לא שייך אלא בכפרה וכפרה לא הוי אלא בזריקה כו' וכן כ' התוס' בריש פ"ק דזבחים ד"ה כל הזבחים וצ"ע ועיין שם שנראה מדבריהם דשינוי בעלים שהי' בזריקה עלו לבעלים לשם חובה ודו"ק עכ"ל המל"מ

[והוא דבר מתמיה לכאורה דכל מחשבת שינוי בעלים הוא רק על הנה שוחט ע"מ לזרוק כו' וכנ"ל ואילו בזריקה עצמה ליכא כלל מחשבת שינוי בעלים ולא יהא טפל חמור מן העיקר ונראה הטעם בזה דכל מחשבה שאינה נכונה בעבודה חלותה היא בגמר העבודה ההיא זולת בעבודה שיש בה ב' מתירין כמו בשחיטה דיש ב' סמנים ובהקטרה דמנחה דיש הקטרת הקומץ והקטרת הלבונה אז שייך חלות מחשבה בגמר מתיר אחד מן המתירין אבל בעבודה שאין בה ב' מתירין אזי חלות המחשבה הוא רק בגמרה כולה ע' היטב זבחים (דף ל' ע"א) ותבין וע"כ רק בשחיטה וקבלה והולכה שייך מחשבת שינוי בעלים וחלה המחשבה שפיר בגמר העבודה דעדיין הבעלים בעלים ולכן אפשר למחשבה לחיל משא"כ בזריקה דכשבאה המחשבה לחול היינו בגמר הזריקה דבזריקה ליכא ב' מתירין והוי חלות המחשבה רק בגמרה וא"כ אז הרי כבר נגמרה הכפרה ופסקו הבעלים אז מהיות בעלים עוד דכל ענין הבעלים הוא רק מפאת הכפרה אשר להם בקרבן דגוף הקרבן אינו שלהם רק של גבוה ואין להם בו רק הכפרה וההרצאה וכשנשלם זה כבר קיבלו את שלהם ואינם בעלים עוד וע"כ לא שייך תו מחשבת שינוי בעלים דאין עוד ענין הבעלים בקרבן כלל וע"כ שפיר ליכא מחשבת שינוי בעלים בזריקה דכשבאה המחשבה לחול היינו בגמר הזריקה הא שלמה הכפרה ואינם בעלים עוד ולא אמרינן בזה דבאין כאחת ודו"ק [ואפי' לר' אסי דאמר בזבחים (דף ל' ע"א) שם את"ל פליגי פליגי בפסיעות מ"מ היינו רק ג"כ בהולכה דכל פסיעה מסוימת בפ"ע ולכן שייך חלות מחשבה בפ"ע בכל פסיעה משא"כ מחשבה שבזריקה וודאי דלא שייך חלות מחשבה לפני גמרה לכ"ע כמו דלא שייך חלות מחשבה בהקטרת קומץ דמנחת חוטא לפני הגמר אפי' לר'