גבורות שמונים ח

ענין ראויות לעבודה בצד מה שבעבורו הוא כשר בבמה וע"כ גם בפנים חשיבא עבודתו נמי עבודה ויש לה קדושה מה לענין זה עכ"פ שאם עלתה לא תרד משא"כ מנחה דליתה בבמה ואין אל הזר ראויות ושייכות לעבודתה בשום פעם ולכן אין עבודתו בה חשיבא כלל ואין לה קדושה כלל ואפי' אם עלתה תרד וע"כ לענייננו ג"כ רק בזבחים שישנן בבמה ויש לזר ראויות ושייכות לעבודתם בצד מה וע"כ אותו ענין הראויות לעבודה אשר לבעלים בם הנה הכהן הוא שליח של ענין הראויות ההוא וע"כ יש לבעלים שם מקריב מפאת זה ויכולין לפגל משא"כ מנחה דליתה בבמה ואין לזר שום ראויות ושייכות לעבודתה כלל דמה"ט קמיצת זר אם עלתה תרד ולכן ג"כ אין הכהן שלוחו כלל ושפיר אין יכול לפגל ודו"ק היטב מאוד כי נכון הוא בעזה"י]

ח) עי"ל דבסוטה הרי גזה"כ הוא דאין הסוטה יכולה לפגל ואף דאין מבואר בכתוב מ"מ הרי הענין בעצמו מכריח היות כוונת התורה כך דאל"כ הרי כל מעשה ההשקאה פועל בטל אחרי שהיא יכולה לפגל המנחה ולא יבדקוה המים וא"כ הרי גזה"כ הוא שם שאין יכולה לפגל והקושיא בהכרח רק דנילף משם גם לעלמא דאין בעלים מפגלין וזה יש ליישב בפשיטות עפ"י המבואר בש"ס מנחות (דף ה' ע"ב) שאין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה כו' במי שראוי לעבודה לאפוקי כהן בע"מ ובדבר הראוי לעבודה לאפוקי מנחת העומר דלא חזיא דחידוש הוא וברש"י שם פי' דחידוש הוא במה שבאה מן השעורים משא"כ בשום מנחה והקשה שם רש"י ע"ז דהא גם מנחת סוטה באה מן השעורים וא"כ מאי חידושא ותי' דשל סוטה באה קמח ושל עומר גרש ואכתי היא יחידה שאין דוגמתה ולכן חשיבא חידוש עש"ה ולפי"ז הנה גם מנחת סוטה חשיבא חידוש כיון דגם היא של שעורים ובאה קמח וגם היא יחידית שאין דוגמתה וע' חולין (דה ס"ד ע"א) תוד"ה שאם ריקמה דכתבי וז"ל ואע"ג דהשתא איכא תרתי דאתי מחי ושרו כמו חלב ובצים מ"מ חשיב להו חידוש שפיר משום דאין שניהן באין מן החי בענין אחד עכ"ל וא"כ ה"נ מנחת עומר וסוטה שניהם חשיבי חידוש מפאת היותם של שעורין כיון דאין שניהן שוין ובאין בענין אחד דזו באה קמח וזו גרש וכמובן

וע"ע שבועות (דף ל"ז ע"א) הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מהו כיון דחידוש הוא דבכל התורה לא אשכחן מזיד דמייתי קרבן והכא מייתי ל"ש אתרו בי' ול"ש לא אתרו בי' וברש"י ד"ה לא אשכחן מזיד דמייתי קרבן כ' לאו דוקא כל התורה קאמר שהרי ד' מביאין על הזדון כשגגה כו' עכ"ל ומבואר כאן דאף דבר שמצאנוהו בד' מקומות עכ"ז כיון שברוב המקומות אינו כן חשיב חידוש וע"ש בתוס' שעמדו ע"ז ועכ"פ מנחת סוטה ודאי דחשיבא חידוש מפאת בואה משעורים וכנ"ל וא"כ קושי' הנ"ל דלילף ממנחת סוטה דאין בעלים מפגלין לק"מ דהא קיי"ל דלא ילפי' מחידושא [וע' ירושלמי סוטה פ"ג ה"א תנופות מניין שהן קודמין להגשות ר' ירמי' בשם ר' פדת מסוטה למדו א"ר יוסא סוטה לחידושה יצאת ודבר שהוא יוצא לחידושו אין למדין הימנו ונראה ג"כ הכוונה כנ"ל דמנחת סוטה חידוש הוא דבאה שעורים ולכך אין למדין הימנה ופי' הפ"מ שם דחוק ע"ש במראה הפנים ד"ה סוטה]

ט) עי"ל בפשיטות עד"ז דבמנחת סוטה הרי גזה"כ הוא ואי דנילף משם י"ל דר"א בר' יוסי דזבחים הנ"ל בשיטתי' דאבוה קאי דס"ל ביבמות (דף מ"ו ע"ב) דאין דנין אפשר משא"א מדמצריך מילה וטבילה בגר לעכב עש"ה ותבין וא"כ ה"נ כיון דמנחת סוטה א"א לה שתבא בענין אחר זולת שלא יהי' לבעלים כחו לפגל דאל"כ קרוב לוודאי שתפגל אם תהי' טמאה כדי שלא תומת ולא יהי' שם בירור לעולם והרי כל ענין המנחה הוא רק לברר עון והרי עדיין לא יהי' בירור שאפי' לא תובדק שמא פיגלה וקרוב לוודאי שפיגלה ואין שייכות