גבורות שמונים עג

הטומאה דמ"מ הוי פיגול וגם י"ל דהחידוש הוא דהא דחישב לאכול כזית בב' בני אדם הוי מחשבה י"ל דהוא רק היכא דיכול לחשב על כל הכזית לאדם אחד אז גם אם מחלק הכזית במחשבתו ומחשב בו לב' בני אדם נמי הוי פיגול כיון דהי' ראוי להיותו מחובר במחשבתו משא"כ בהך דחישב שיאכלוהו טמאים למחר כל אחד חצי זית אי נימא דאם חישב שיאכל טמא אחד כזית לא הוי פיגול משום דהוי אכילת איסור בלא"ה מפאת הטומאה שוב גם בב' בני אדם ראוי שלא יהי' פיגול כיון דא"א לו להתחבר וע"כ שפיר הוי חידוש בהך דחישב שיאכלוהו טמאים דאשמעי' דגם אם חישב על אכילת טמא דהוא אכילה שאינה ראוי' בלא"ה מ"מ הוי פיגול ורק דאם חישב על טמא אחר לא על עצמו לא מהני מפאת סברא דכל כמיני' שהאחר לא ישמע לו אבל מה שהיא אכילה בלתי ראוי' בלא"ה מפאת הטומאה זה אינו מונע את הפיגול וע"כ ממילא בחישב שיאכלוהו ב' טמאים כל אחד חצי זית שפיר הוי פיגול כיון דבזה ליכא כל כמיני' כיון דח"ש מותר מה"ת ולהתחבר הרי אפשר לו שהרי אפשר לחשב על טמא אחד אילו הי' נשמע לו או על עצמו שיאכלנו הוא בטומאה מחר וכמובן וא"כ שפיר יש בדבריו חידוש זה דגם מחשבה על אכילה בטומאה הוי פיגול אע"ג דהיא אכילה שאינה ראוי' בלא"ה דאילו לא הי' פיגול בכה"ג אזי גם בב' בני אדם אין לו להיות פיגול מפאת שא"א לו להתחבר וכנ"ל

ועיין דוגמת זה בכריתות (דף ט"ו ע"א) ת"ר בא עלי' וחזר ובא עלי' כו' חייב עכאו"א דברי ר' אליעזר כו' איבעי' להו קצר וקצר (קצר כגרוגרת בשבת בשוגג וחזר וקצר בהעלם אחד) מה לי אמר ר"א כו טעמא דר"א התם משום דא"א לו לערבן לביאות זו בזו אמטו להכי חייב עכאו"א אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת כיון דאפשר לו לערב שתי גרוגרת בב"א אינו חייב אלא אחת כו' ובעירובין א ע"א ע"א) בעה"ב שהי' שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב ובגמ' דרישא וסיפא בשני כלים וטעמא משום דיין ויין ראוי לערב יין ושמן אין ראוי לערב ע"ש וע"ע גמ' קידושין (דף כ"ז ע"ב) דאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן א"ר אחא ברי' דר' איקא תדע שאילו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד וא"ל קני מי לא קני א"ל מי דמי התם איגודו בידו הכא אין איגודו בידו ובתוד"ה עשר וז"ל התם איגודו בידו כלומר ראוי הי' להיות בידו אם ירצה לאחזו באפסר שכולן קשורים באפסר אחד ויקנה כולן השתא נמי הוי כמחוברות יחד כו' עכ"ל וכזה עוד במקומות רבות מאוד חילוק בין ראוי להתחבר או לא וע"כ כזה גם כאן רק אי הוי פיגול במחשב על אכילת כזית בטומאה יחד לאדם אחד הוא דהוי מחשבה גם במחשב על ב' בני אדם משא"כ אילו לא הי' פיגול במחשב על כזית כו' לא הי' ראוי להיותו פיגול ג"כ במחשב על ב' בני אדם לכל אחד חצי זית כיון דא"א לו לחבר החצאין ולחשב על חיבור חצאי הזיתים דהוא שיעור אכילה יחד וכנ"ל

ואולם גם בב' בני אדם יל"ע אי לא שייך סברא דכל כמיני' דלירושלמי תרומות דמודה ר"ל באיסורי הנאה א"כ אכתי הרי יש כאן איסור תורה מפאת ההנאה דנותר אסיר בהנאה וגם י"ל דיש איסור מה"ת מפאת ביטול מצות שריפה דאפי' נימא דעשה דשריפת נותר הוא רק בכזית כמו שדנו האחרונים מ"מ כיון שיש כאן כזית וכל אחד אוכל חצי הוי כל אחד מבטל מצות שריפה כיון שעל הכזית כולו יחד יש מצות שריפה ויש לדון בזה הרבה ואכ"מ ואולם בעיקר הדבר יש לדון עוד ג"כ די"ל עוד בהך דחישב שיאכלוהו טמאים למחר דהכוונה על טמאים קטנים דלאו בני מצות נינהו ולא איכפת להו באיסור ולא שייך כל כמיני' ועכ"ז גוף האכילה מיהת היא אכילה שאינה ראוי' בלא"ה מפאת הטומאה ומונע את הפיגול שפיר אף דאין הקטן מצווה וכנ"ל ועכ"פ אין