גבורות שמונים סו

חשיב מעשה ור' יוחנן ס"ל דחשוב מעשה דבדיבורי' איתעביד מעשה ולר' יוחנן צ"ל דהא דצריך ריבוי לתמורה לנשים היינו מטעם האחר הנ"ל דה"א דהואיל ואין שוה בכל לא לקיא וכנ"ל] והנה התוס' בחולין (דף ב' ע"ב) ד"ה אנא כתבו דסתמא דגמ' הוא ר' אשי ע"ש

ולפי"ז הנה תו לק"מ דהא מחשב בקדשים נמי כיון דהקרבן נפסל ע"י המחשבה א"כ הרי ג"כ במחשבתו איתעביד מעשה מה שהקרבן נפסל ונאסר כמובן וא"כ חשוב שפיר מעשה ג"כ לר' יוחנן הנ"ל דומי' דתמורה וע"כ ר' אשי דזבחים (דף כ"ט ע"ב) הנ"ל דאמר דלא יחשב הוא לשאב"מ הנה הוא לטעמי' אזיל דס"ל דגם תמורה אע"ג דבדיבורי' איתעביד מעשה הוא לשאב"מ כיון דסתמא דגמ' הוא ר' אשי וא"כ אחרי דסתמא דגמ' ריש תמורה הנ"ל לנוסחת רש"י הנ"ל סוברת כן א"כ הרי זהו סברת ר' אשי וע"כ ר' אשי לטעמי' גם לא יחשב הוא שפיר לשאב"מ אעפ"י שהקרבן נפסל ע"י המחשבה ואולם לסברת ר' אשי הנ"ל הרי שוב נשים חייבות גם על לשאב"מ מכח הלימוד מתמורה וא"כ הרי גם נשים איתנהו בלאו דלא יחשב וע"כ שוב שפיר מחשבתן פוסלת ג"כ משא"כ לר' יוחנן דתמורה הנ"ל הרי י"ל שפיר דבלשאב"מ אין נשים בכלל דמתמורה אין לימוד דהא תמורה חשוב לדידי' מעשה מטעמא דבדיבורי' איתעביד מעשה והא דמחשבת נשים פוסלת בקדשים וכמשנה זבחים הנ"ל ג"כ ניחא דמחשבה הפוסלת הרי ג"כ חשיב מעשה מפאת דבמחשבתו איתעביד מעשה וע"כ הרי שפיר ג"כ נשים בכלל וכמובן

ואולם עכ"פ לר' יוחנן מחשבה שאין פוסלת הקרבן רק מונעת העלי' לבעלים לשם חובה לבד אבל גוף הקרבן כשר עדיין א"כ תו הרי לא איתעביד מעשה כלל ע"י המחשבה וכמובן וא"כ שוב אף דגם מחשבה זאת הוא בלאו דלא יחשב דלאו הנ"ל קאי על רל מחשבה שאינה נכונה בקדשים מ"מ נשים עכ"פ תו ליתנהו בלאו הנ"ל לענין זה וא"כ תו מחשבת נשים בכה"ג אין פועלת כלל ואף לא המנע העלי' לבעלים לשם חובה דהדרינן לכללין דכל שאין המחשבה איסור אין פועל כלל דכל פעולת גרעון של המחשבה הוא רק הואיל והמחשבה איסור וכנ"ל [ולפי"ז הך דזבחים לפיכך הן פוסלין במחשבה יסוב לר' יוחנן רק אמחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו ואשלא לשמה בפסח וחטאת דפוסלין הקרבן אבל אשה ועבד שישחטו שאר קרבן במחשבת שלא לשמה יעלה לבעלים לשם חובה ג"כ ואין רחוק לומר כן דאין לזה סתירה משום מקום לכאורה] ולפי"ז י"ל דראב"י דזבחים הנ"ל נמי כסברת ר' יוחנן הנ"ל ס"ל וא"כ אחרי שהקדמנו דהך דבעלים מפגלין לראב"י הוא רק לענין שלא יעלה לבעלים לשם חובה א"כ תו הרי אין לנשים מחשבה זאת כלל וא"כ תו ג"כ לק"מ מסוטה ודו"ק היטב בכ"ז כי כל הדברים עמוקים ומחודדים בס"ד

נ') עי"ל עד"ז דהא דבעלים מפגלין לראב"י הכוונה רק על מחשבת שלא לשמה והנה מחשבת שלא לשמה פועלת בכל הזבחים ומנחות שלא יעלו לבעלים לשם חובה ובפסח וחטאת וכן במנחת חוטא ומנחת קנאות פועלים פסול גמור והנה כבר כתבנו ג"כ באות הקדום בארוכה דהמנע העלי' לבעלים לשם חובה אין ענין למחשבת סוטה לפעול כלל כיון דאין עלי' חובת המנחה כלל רק כל חובת המנחה על הבעל וכנ"ל באות הקדום בארוכה

ולפי"ז נראה פשוט דאף דמחשבת שלא לשמה פוסלת לגמרי במנחת קנאות מ"מ מחשבת שלא לשמה דסוטה אין לה לפעול פסול המנחה וזה עפ"י המבואר במנחות (דף ד' ע"א) דמנחת חוטא ומנחת קנאות דפסלא בהו מחשבה שלא לשמה יותר מבשאר מנחות היינו מטעמא דכתי' בהו הוא עש"ה ונראה כוונת הדרש כי היכי דררשי' בכל דוכתא הוא בהויתו יהא ור"נ הכוונה כאן דכיון דאפי' לולי קרא עכ"פ הרי המחשבה