גבורות שמונים סד

[ועפי"ז יש להבין הא דאמרי' בכל דוכתי בפיגול דהוא מרצה לפיגולו וע' לעיל אות (ל"ד) ולכאורה הדבר צריך הבנה באמת דמה ענין הרצאה זו דנהי דדרשי בזבחים (דף כ"ח ע"ב) כהרצאת כשר כך הרצאת פסול מה הרצאת כשר עד שיוקרבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיוקרבו כל מתיריו הרי זה רק גזה"כ דאם יש פסול אחר א"א לפיגול שיחול אבל כל שאין פסול אחר וחל הפיגול לבד מה צורך הריאה יש בו והרי כמו שכל פסול שהוא בלאו אפשר לו לחול כן ג"כ פסול פיגול דבכרת ש לו לחול ולמה הוא צריך להרצאה ובשלמא אם הי' חל חלק הפסול שלו תחלה ואח"כ יתרון חומר הכרת שבו שפיר הי' צביך הרצאה על ענין הפסול דאל"כ א"א לפיגול שיחול ואחרי שיש בו פסול תחנה שוב הרי לא קרבו כל מתיריו ושוב א"א שיהי' יתרון הפיגול משא"כ אחרי שענין הפיגול חל כלו בב"א למה הוא צריך להרצאה ואולם לפי דברינו אלה י"ל דכיון דבאמת לא הי' לכהן לפגל כלל דא"א אדשא"ש ורק דאמרי' דכיון דבין יחול הפיגול ובין לא יחול מ"מ פסול הרי יהי' כיון דלענין הפסול אם תאמר דל מעשהו מהכא ג"כ יהי' פסול וכנ"ל וע"כ כיון דיש כאן פסול בהכרח המפסיד כבר את הקודש לגבוה ואין הפיגול מוסיף עוד בהפסד לגבוה דבר ורק חומר הכרת הוא שמוסיף דאין בזה ענין הפסד לגבוה דההפסד לגבוה הוא רק במה שהגבוה נפסד את הקודש שלו וזהו במה שנפסל לבד ופקע קדושתי' מיני' וע"כ שפיר חל ג"כ יתרון ענין הפיגול כיון שהוא אין מפסיד עוד לגבוה וא"כ לפי"ז הרי כל חלות הפיגול הוא רק מפאת היות בו חלק ענין הפסול בהכרח מפאת דלא שייך דל מעשהו מהכא כו' כנ"ל וכבר יש הפסד הגבוה בחלק הפסול וע"כ אפשר למחשבתו להוסיף חלות ענין הפיגול שאינו מפסיד עוד וא"כ שוב הרי תמיד ענין הפסול קודם בסבה לענין הפיגול ושוב הרי הי' ראוי לנו לומר מטעם זה דאין ענין הפיגול חל דכיון דכבר קדם ענין הפסול בסבה א"כ שוב אחרי שפסול הוא הרי לא קרבו כל מתיריו וא"א לענין הפיגול לחול וע"כ בזה שפיר צריך הרצאה היינו דיש בכל פיגול הרצאה בזה שמרצה לענין זה על ענין הפסול שבו לשיוכל ענין הפיגול לחול אף שיש בו כבר ענין הפסול ממנו עצמו בסבה תמיד ודו"ק היטב מאוד כי עמוק הוא בס"ד]

והנה לפי"ז כל מחשבת פסול תתכן רק בכהן דשייך לומר דל מעשהו מהכא הרי ג"כ יהי' פסול משא"כ לענין בעלים המפגלי' במחשבתם דלא שייך זה דהם אינם עושים כלל ורק מחשבתם לבד מפגלת וא"כ שוב הרי ראוי לומר שפיר דא"א אדשא"ש ואין ביכלתו לפסול את של גבוה וע"כ שוב שפיר הנה קמו דברינו דמחשבת הבעלים יש לה חלות רק לענין שלא יפלה לבעלים לשם חובה דבזה כיון דגוף הקרבן עדיין כשר לגמרי ואין הפסד לגבוה ורק הבעלים עצמן הם שמפסידים במה שאינו עולה להם לשם חובה ע"כ שפיר מהני מחשבתם משא"כ לפסול הקרבן שפיר לא מהני מחשבת הבעלים כלל ודו"ק ונראה דגם לפי דברינו אלה צ"ל דקאי ראב"י רק אמחשבת שלא לשמה דאילו במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו הרי לא מצינו ענין לא עלה לבעלים לשם חובה ואין למחשבות אלו רק או לפעול פסול ופיגול או שלא לפעול כלום וכנ"ל וע"כ כיון דפסול ופיגול הקרבן א"א לבעלים לפעול מטעמא דא"א אדשא"ש שוב גם המנע העלי' לבעלים לשם חובה אינו נפעל ורק במחשבת שלא לשמה דמצינו זה אזי שפיר מחשבת בעלים שלא לשמה תמיד ואפי' בפסח וחטאת פועלת רק המנע העלי' לבעלים לשם חובה ולא יותר וכנ"ל]

ובזה ניחא ג"כ הקושי' מסוטה כנ"ל דכיון דא"א למחשבתה רק לפעול המנע העלי' לבעלים לשם חובה וע"כ זה לא שייך כלל במנחת סוטה דכיון דחובת המנחה הוא רק על הבעל ולא עלי' כלל לא שייך לומר דע"י מחשבתה לא תעלה המנחה לבעל לשם חובה דא"א למחשבתה