גבורות שמונים נח

לפרש דחשיב מנחת העומר דבר שאין ראוי לעבודה משום דאפי' לגבוה אסור להקריב חדש קודם העומר ולפי' הקונטרס יש קצת לדחוק דבמנחת העומר דלא שייך ביה שינוי בעלים דהא דציבור הוא לא פסיל בה נמי שינוי קודש כיון דלא הוי ראוי לעבודה עכ"ל התוס'

ומתבאר מזה דבמנחת העומר דיש ב' חסרונות א' דבאה שעורים ב' דאין בה מחשבת שינוי בעלים לכן גם מחשבת שינוי קודש אין בה וא"כ מנחת סוטה נמי לגבי בעלים דיש ג"כ ב' חסרונות אלו דהיא שעורים וגם אין לבעלים מחשבת שינוי בעלים וכנ"ל לכן גם מחשבת שינוי קודש אין להם בה ושפיר אין הסוטה יכולה לפסול כלל

מט) עי"ל עפ"י הנ"ל דהך דבעלים מפגלין אין הכוונה על מחשבת חוץ לזמנו או חוץ למקומו רק על מחשבת שלא לשמה ולפי"ז נראה דבאמת הא יש לדון בכל מחשבות הפוסלות בקדשים דהא כלהו אית בהו לאו דלא יחשב כמבואר ברמב"ם דכל המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים עובר אלאו דלא יחשב וא"כ לא הי' להם לפעול פסול בקרבן באמת מטעמא דכ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ דעבירה אין לה כח לפעול דבר ואך לפי המבואר ברמב"ם גם כן (פי"ח מפסולי המוקדשין ה"ב) דכל האיסור דלא יחשב עניינו הוא מפאת שהקרבן נפסל וה"ל במחשבתו הבלתי נכונה כמטיל מום בקדשים במה שפוסל את הקרבן ע"ש וא"כ הא לא שייך כאן הך דאעל"מ דאי נימא דלא מהני ולא יופסל הקרבן הרי גם עבר אמימרא דרחמנא לא יושאר כיון דכל העבירה רק מה שהקרבן נפסל והוי מטיל מום וכמובן

ואולם עדיין יש לדון בהא דמחשבת שלא לשמה בכל הקדשים אין פועלת רק מה שהקרבן אינו עולה לבעלים לשם חובה אבל אין נפסל לגמרי ואילו בפסח וחטאת נפסלין לגמרי במחשבת שלא לשמה ואם כן בפסח וחטאת עדיין שפיר הא הי' לנו לומר דאעל"מ וג"כ לא יופסלו לגמרי רק לא יעלו לבעלים לשם חובה לבד כמו בשאר קדשים דכאן שפיר הרי ישאר עבר אמימרא דרחמנא דהא גם בשאר קדשים יש אותו לאו דלא יחשב עצמו ואע"פ שאין המחשבה פועלת פסול גמור רק שאינו עולה לבעלים לשם חובה לבד [והיינו דמה שאינו עולה לשם חובה שהוקדש לו הוא ג"כ גרעון בקרבן והוי זה גם כן כמו הטלת מום] וא"כ שוב מה שבפסח וחטאת המחשבה הולכת יותר ופועלת יותר שלא לבד שלא יעלה לשם חובה רק שיהי' עוד יותר הקרבן נפסל אם כן יתרון הפעולה הזאת שהמחשבה פועלת שוב שפיר הי' לנו לומר בו שאין כח לעבירה לפעול מטעמא דאעל"מ ולא יהי' שם יתרון הפעולה ההוא ודו"ק היטב מאוד

[והנה במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו לא קשיא כזה דמחשבת חוץ למקומו פועל רק פסול ושנאמר שלא יפעול פסול רק שלא יעלו לבעלים לשם חובה לבד זה הא לא שייך במחשבת חוץ למקומו דמניין לנו כלל דיש ענין למחשבת חוץ למקומו לפעול ענין אין עולה לבעלים לשם חובה אחרי שלא מצאנוהו בשום מקום במחשבת חוץ למקומו ורק פעולת פסול הוא דמצינו בי' וא"כ הא יוכל להיות דאין ענין כלל למחשבה זאת רק לפעול פסול ולא דבר אחר ואם לא יוכל לפעול פסול אז לא יוכל עוד לפעול כלל דאין לו ענין לעשות פעולה אחרת וא"כ כיון דאם לא יפעול פעולה השייכות לו היינו הפסול הרי לא יפעול כלל ויהי' הקרבן כשר וגם יעלה לבעלים לשם חובה ואם כן שוב הרי גם עבר אמימרא דרחמנא לא יושאר ולכן שוב שפיר פועל פסול וכמובן ואמחשבת חוץ לזמנו נמי לא קשיא נהי דמחשבת חוץ לזמנו פועל פעולה יתירה יותר מפסול גרידא דפיגול הוא יותר מפסול גרידא דיש בו כרת וא"כ בזה הרי קשיא לכאורה ג"כ דנימא ביתרון הפעולה הזאת דאעל"מ דהא מחשבת חוץ לזמנו יש בכחה ג"כ הפסול גרידא דהא חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו מצטרפין זה עם זה לפסול וא"כ אז הרי מחשבת החוץ לזמנו פועלת רק פסול גרידא דלולי המחשבת חוץ לזמנו הרי לא