גבורות שמונים נז

כלל רק מנחת העומר הקריבה רק בט"ו בניסן וא"כ כל שאר ימות השנה הרי מעשי' מוכיחין עלי' דהיא מנחת קנאות ובט"ז בניסן גופי' י"ל דס"ל לראב"י דבלא"ה אין משקין את הסוטה דנהי דמבואר בירושלמי שקלים פ"א ה"ג דמשקין את הסוטה בחוה"מ וכן בש"ס דידן בתמורה (דף י"ד ע"ב) דריש קרא דולמנחותיכם על מנחת חוטא ומנחת קנאות שקריבות בחוה"מ ע"ש מ"מ י"ל דאין זה פשוט לכ"ע וזה לפי המבואר בס' בנין אריאל עה"ת פ' שופטים יעוי"ש שדיקדק מדברי רש"י דבן סורר אין נסקל במועד וכ' הטעם דאף דדנין דיני נפשות במועד מ"מ באמת הרי מלאכה היא וגם יש בו ביטול שמחת יו"ט רק דהמצוה דוחה וע"כ בן סורר שאם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלין ה"ל עשה קלה ואין בכחה לדחות כי הך דכתובות דף מ' ע"א) דהואיל ואי אמרה לא בעינא ליתא לעשה כלל אין בכחו לדחות עש"ה בארוכה וא"כ סוטה נמי למ"ד בסוטה (דף כ"ה ע"א) שאם רצה הבעל למחול על קינויו אפי' לאחר סתירה מחול א"כ נהי דלא קיי"ל הכי מ"מ למ"ד הנ"ל מיהת אין משקין את הסוטה בחוה"מ וא"כ שפיר י"ל דראב"י נמי הכי ס"ל וא"כ בט"ז בניסן בלא"ה אין משקין את הסוטה דאין משקין את הסוטה בחוה"מ כלל ושאר כל ימות השנה הרי מעשי' מוכיחין עלי' וכנ"ל ואולם בענין מלאכה יל"ע אם השקאת סוטה יש בה משום מלאכה דנטיל נשמה דכיון דהיא מיתה נסיית י"ל דאין באה ע"י מעשה האדם בעצם והיא רק מיתה ביד"ש וחשיבא מעשה האדם רק גרם לה וגרמא הא שרי במלאכה כמבואר בשבת (דף ק"כ ע"ב) ואולם הרי יש עוד מלאכה כתיבת המגלה ובאתי רק להעיר וא"כ ממילא במנחת סוטה לא הי' לסוטה במה לפסול כלל כיון דאין בעלים פוסלין רק במחשבת שינוי קודש ומחשבת שינוי קודש ליכא כלל במנחת סוטה

[וי"ל עוד מטעם אחר דליכא מחשבת שינוי קידש במנחת סוטה לראב"י וזה די"ל דס"ל לראב"י כשמעון אחי עזרי' דזבחים (ד' ב' ע"א) דשחטן לשם גבוה מהן כשרין וע"ש (דף י"א ע"ב) דמסופק הש"ס אי כשרין ומרצין או לא ע"ש דנשאר באיבעיא דלא איפשיטא וא"כ הא י"ל דס"ל לראב"י דכשירין ומרצין וא"כ לפי המבואר בזבחים (דף פ"ט ע"א) בהך דכל המקודש מחבירו קודם את חבירו דזבחים קודמין לעופות ועופות למנחות ומנחת חוטא קודמת למנחת נדבה ובגמ' שם (דף צ' ע"א) איבעי' דלא איפשיטא במנחת נדבה ומנחת סוטה הי מינייהו קודמת ע"ש דמסופק הש"ס דמנחת נדבה קודמת אי מפאת דטעונה שמן ולבונה ואי מפאת דבאה חטין עש"ה וא"כ הא י"ל דס"ל לראב"י כצד הסברא דמנחת נדבה קודמת וע' תוס' מנחות (דף ס' ע"ב) ד"ה יכול וא"כ שוב מנחת סוטה היא הפחותה במנחות דמנחת העומר נמי דמשעורים קודמת לה מפאת דמנחת העומר טעונה שמן ולבונה וכנ"ל וע' סוטה (דף י"ד ע"א) במשנה דמשמע נמי דמנחת העומר מקודשת טפי הואיל ובאה גרש וא"כ תו ליכא מחשבת שינוי קודש כלל במנחת סוטה דהא לכל מה שיחשב ה"ל לשם גבוה מהן כיון דזבחים קודמין לעופות ועופות למנחות וכל המנחות קודמין למנחת סוטה ונמצאת היא הנמוכה שבכל הקרבנות וע"ש בזבחים (דף י"א ע"ב) דהך גבוה ונמוך דשמעון אחי עזרי' הנ"ל נידון לפי הך דכל המקודש וחבירו קודם את חבירו דמשנה זבחים (דף פ"ט ע"א) הנ"ל וע"כ שפיר אין כאן עוד מחשבת שינוי קודש כלל דלכל מה שיחשב ה"ל לשם גבוה דכשר ומרצה ואין במחשבה כלום וז"פ]

מח) עי"ל עפיד"ז לפי המבואר במנחות (ד' ה' ע"ב) ורבא אמר מנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשירה ושירי' נאכלין כו' שאין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה כו' ובדבר הראוי לעבודה לאפוקי מאי לאפוקי מנחת העומר דלא חזיא כו' ופירש"י דלא חזיא מפאת היותה של שעורים דכל המנחות באות חיטין ובתוד"ה ובדבר הביאו פירש"י וכתבו וז"ל וקשיא דא"כ מנחת קנאות לא תיפסל שלא לשמה ונראה