גבורות שמונים נה

(דף ל"ה ע"ב) דמחשבת הינוח פוסל רק בעי' מחשבת אכילה למחר ובהאכילה למחר הרי שפיר אינן בעלים עוד כיון שנפסל הבשר כבר בעמוד השחר ולא מעכב עוד וע"כ אין מחשבתם ואת תופסת כלל דו"ק היטב מאוד

וא"כ לא יהי' לראב"י לפי"ז פיגול לבעלים רק בזבחים הנאכלין לב' ימים ולילה אחד דבם יוכלו לחשב על הקטרת אימורים למחר דעדיין הם בעלים בקרבן מפאת דיש למחר עדיין אכילת בשר עד הלילה וגם היא מעכבת כ"ז דאיתי' לבשר וע"כ מכח האכילה דזמנה גם למחר עד הלילה הם בעלים גם כל יום המחר כיון שיש בו עדיין דבר השייך לבעלים בקרבן וע"כ יכולים לחשב אז ג"כ על האימורים ואולם קשה לומר דראב"י אשלמים ובכור ומעשר לחוד הוא דקאי דאכילתם לב' ימים ולילה אחד וע"כ נראה ג"כ דראב"י ס"ל דשירים מעכבין דלמ"ד דשירים מעכבין דינם כזריקה וצריך להיות שפיכת השירים ביום כזריקה ע' זבחים (דף ל"ח ע"ב) וע"כ יכול לחשב ג"כ לשפוך השירים בלילה וכן בפסח לראב"ע דזמן אכילתו עד חצות יכולים לחשב על אכילת הבשר אחר חצות (אי נימא דהוא פיגול לראב"ע במחשב לאכול הבשר אחר חצות ע' לקח טוב כלל ד' והארכתי גם ברשימותי] אחרי שיש עדיין זמן הקטרת אימורים עד הבוקר דג"כ כ"ז דאיתנהו מעכבי והוא עדיין בעלים מכח זה עד הבוקר וכן במנחה שיש בה קומץ ולבונה יכולים לחשב בהקטרת קומץ על הקטרת לבונה למ"ד דהקטרה מפגלת הקטרה וכמ"ש כבר באות מ' משא"כ במנחת סוטה דאפשר שתחשב רק בשעת הקטרת הקומץ שיתאכלו השירי מנחה למחר ואילו למחר בעמוד השחר הרי כבר יופסלו וליתנהו ולא מעכבי וכבר נשלם כפרת ופעולת ההקטרה באין מעכב עוד ע"כ שפיר אינה עוד בעלים כלל למחר וא"א לה לחשב על האכילה של מחר כלל ודו"ק היטב

מו) עי"ל בפשיטות עד"ז דבעלים לראב"י נמי אין מפגלין רק בזריקה דאינם בעלים רק בזריקה וגם צריך שיחשבו על דבר שהם בעלים בו ובזבחים יכולים לחשב על שפיכת שירים והקטרת אימורים ואכילת בשר מפאת דכי איתנהו מעכבי וע"כ הם בעלים בכולם וכנ"ל באות הקדום ואולם הא דאכילת בשר מעכב כי איתי' הא נלמד בפסחים (דף נ"ט ע"ב) רק מקרא דואכלו אותם אשר כופר בהם דכל כמה דלא מיתאכיל בשר לא מיתכפרי בעלים ועש"ה וא"כ אכילת שירי מנחת סוטה דליתנהו בכלל קרא דואכלו אותם אשר כופר בהם כיון דמנחת סוטה לאו לכפרה אתיא אלא לברר עון וחיוב אכילתם ממקרא אחר הוא שנלמד וכמבואר בזבחים (דף מ"ד ע"ב) לכל מנחתם לרבות מנחת העומר ומנחת הקנאות (שיהיו שיריהן נאכלין לכהנים] סד"א ואכלו אותם אשר כופר בהם (אמר רחמנא) ומנחת העומר להתיר אתיא ומנחת קנאות לברר עון קאתיא קמ"ל כו' ומבואר דמנחת קנאות אין אכילת שירי' בכלל קרא דואכלו אותם אשר כופר בהם הואיל ואינה באה לכפרה והוא רק מצוה בעלמא בקרא דלכל מנחתם ובקרא הנ"ל הרי לא הוזכר שתהי' האכילה עושה פעולת הקרבן ומעכבת בו ורק מצות האכילה בלבד הוזכרה וא"כ הוא רק מצוה גרידא לכהנים אבל אינה מעכבת בפעולת הקרבן אפי' כ"ז דאיתנהו וא"כ כיון שהקרבן הוא של גבוה ואין לבעלים בו אלא פעולתו שהפעולה והענין שהקרבן פועל הוא פועל עבור הבעלים וע"כ היכא דאין אכילת השירים מעכבת אפי' כ"ז דאיתנהו וכבר נפעלה פעולת הקרבן בההקטרה א"כ אין הבעלים עוד בעלים כלל באכילה ואין יכולים לחשב כלל על האכילה ושפיר אין מחשבת פיגול לסוטה במנחה על אכילת שירי המנחה וכנ"ל [ולפי"ז יומצא לכאורה דגם אכילת שירי העומר אין מעכבת אפי' כ"ז דאיתנהו וכן יל"ע באשם נזיר עש"ה בזבחים ויש להאריך בזה ואכ"מ]

מז) עי"ל דכבר כתבתי דאין לבעלים לפגל כלל אפי' לראב"י כיון