גבורות שמונים מד

של הכפרה דהיא רק בזריקה וע"כ נראה דהא דאמר ראב"י דבעלים מפגלין היינו דס"ל כמ"ד דשירים מעכבין וע"כ כיון דהזריקה מכפרת ושפיכת שירים מעכבת הכפרה לכן הוא בעלים של שניהם וע"כ יכולים הבעלים לפגל בזריקה על השירים היינו לחשוב בזריקה על שפיכת שירים למחר ובקק"ל דהבשר נאכל לבעלים וא"כ הוא בעלים של האכילה ג"כ כיון דהוא האוכלם בפועל יכול ג"כ לחשב בזריקה על אכילת הבשר חוץ לזמנו וה"ה דבמנחה נמי שיש בה קומץ ולבונה ואין כפרה רק בהקטרת שניהם אזי למ"ד במנחות (דף י"ז ע"א) דהקטרה מפגלת הקטרה שאם חישב בהקטרת הקומץ להקטיר לבונתה למחר ה"ז פיגול יש לבעלים ג"כ זאת המחשבה משא"כ במנחת סוטה שאינה טעונה לבונה ושירי המנחה נאכלים לכהנים א"כ אין שם מחשבה רק שתחשב בשעת הקטרת הקומץ על אכילת השירים של הכהנים וע"כ מחשבה זאת ליתא לבעלים אפי' לראב"י כיון שהמחשבה על דבר שאיננו בעליו דאכילה לא מעכבא וכנ"ל ולפי"ז גם במנחת חוטא לא יהי' לבעלים מחשבה גם לראב"י וכמובן]

מא) עי"ל לפמ"ש כבר באותיות (ו', י"ט,) דהא דבעלים חשיבי מקריב לראב"י ויכולין לפגל משום זה היינו משום דס"ל דכהנים שלוחי דידן נינהו בעבודה עש"ה והנה נראה דאפי' לסברא זאת מ"מ אם הכהן יעקור בפירוש את שליחותו זה היינו שיחשוב בפירוש בעבודות שאינו רוצה להיות בם שליח הבעלים כלל ואינו עושה אותם בשליחות הבעלים כלל אז באמת אינו שליח הבעלים עוד כלל ואין ההקרבה מתייחסת לבעלים כלל כיון דעקר כהן לשליחותי' ועכ"ז הקרבן כשר ועולה לבעלים לשם חובה אף דכהני שלוחי דידן דהא חובת שחיטה וודאי היא על הבעלים לבד וצריך לעשותה בעצמו או ע"י שלוחו ע' אות ב' ועכ"ז אם אחר שוחט שלא בשליחות בעלים לא לבד שאין הקרבן נפסל רק דעולה לבעלים ג"כ לשם חובה וכמ"ש כבר בלקח טוב כלל א' וא"כ ה"ה שאר עבודות לסברא דכהנים שלוחי דידן מ"מ וודאי הא לא עדיפי בזה משחיטה ועדיין הרי השחיטה עוד יותר מוטלת על הבעלים משאר עבודות דהשחיטה הרי מוטלת עליהם ממש לעשותה בפועל בעצמם ואילו שאר עבודות מוטלות עליהם רק לעשותם ע"י שלוחם הכהן וא"כ אם בשחיטה דמוטלת עליהם לגמרי אמרי' דכשנעשתה מאחר שלא בשליחות אין זה פסול כלל ועדיין הקרבן עולה לבעלים רק שמצות שחיטה בבעלים הוא דלא נתקיימה כ"ש בשאר עבודות דאין מוטלת עליהם כ"כ דאם נעשו מן הכהן שלא בשליחותם דהקרבן כשר ועולה לבעלים רק דענין ההקרבה בבעלים ע"י שליחות הכהן הוא דלא נתקיים ודו"ק

ויש עוד להביא ראי' לזה מגוף הסוגי' דנדרים (דף ל"ה ע"ב) דאמר אאיבעי' אי הני כהני שלוחי דשמיא או שלוחי דידן תנן הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין אלא שפיגולן פיגול אא"ב שלוחי דשמיא הוו היינו שפיגולן פיגול אלא אי אמרת שלוחי דידן הוו אמאי פיגולן פיגול לימא לי' שליחא שויתיך לתקוני ולא לעוותי כו' ובר"ן כ' וז"ל שוגג הוא דקשה לי' דבשלמא במזיד נהי דשלוחי דידן נינהו פיגולן פיגול דכיון שמפגל במזיד אינו עושה שליחותו אלא אדעתא דנפשי' עביד כו' עכ"ל

ואי איתא דלסברא דכהני שלוחי דידן נינהו אם הכהן עושה שלא בשליחות הקרבן פסול או עכ"פ אינו עולה לבעלים לשם חובה א"כ אכתי ל"ל לגמ' למידק משוגג הא ה"ל לדייק ממזיד גופי' דאי סיד דכהני שלוחי דידן נינהו איך יכולים לפגל בחטאת ואשם הא ממ"נ אם אינם עוקרין לשליחות לימרו להו בעלים לתקוני שדרתיך ולא לעוותי ואם עוקרין לשליחות א"כ ה"ז עצמו פסול בקרבן דבחטאת ואשם א"א שיוכשרו ורק לא יעלו לבעלים לשם חובה בה דקרבן שאינו עולה לבעלים לשם חובה הרי הוא רק קרבן נדבה וחטאת ואשם הרי אין באין נדבה