גבורות שמונים מג

פ"ג ה"א וז"ל וראיתי בתוספתא פ"ק דסוטה אין משקין שתי סוטות כאחת כו' שנאמר והקריב אותה הכהן אותה מקריב ואין מקריב שתים ע"כ ונראה דס"ל דקאי (תיבת אותה) לסוטה כו' ואפשר נמי דס"ל דקאי למנחה (שיקריב את המנחה) וכפשטי' דקרא וכמו שפי' הראב"ע ומדמיעט רחמנא שלא יקריב שתי מנחות סוטה כאחד למדנו שאין משקין שתי סוטות כאחת עכ"ל ז"ל ולפי דרכנו אפי' תהי' כוונת התוספתא לדרוש דקאי קרא דוהקריב אותה על הסוטה מ"מ הוא מתאים ג"כ עם הפשט דקאי על המנחה ושניהם צדקו יחדיו כי גם הסוטה עצמה קריבה באמת בקריבת המנחה וכנ"ל] וע"כ זהו ענין הבדיקה במנחת סוטה כי אם היא טהורה וראוי' להתקרב לגבוה אז התקרבותה נרצה ומקבלת שפע בהתקרבה ונקתה ונזרעה זרע ואם היא טמאה ובאה להתקרב בטומאתה אז היא נדחית בהתקרבה בטומאתה ומתה בזאת הדחי' וכמובן לאשר לו לב להבין

וע"כ נראה ג"כ דרק אם יש שאר פסול בהמנחה אז הרי אינו קרבן כלל ואין מקרבת עצמה כלל דה"ל כאילו אין מביאה מנחה כלל משא"כ בפסול פיגול כיון שבפיגול יש ג"כ הרצאה שמתקבל הקרבן וחל עליו ענין הפיגול אם בזאח"ז או בב"א וע"כ כיון שעכ"פ הקרבן מתקבל הרי יש בהמנחה התקרבות לגבוה וכיון שהיא טמאה היא נדחית ממילא ומתה ממש כמו במנחה כשירה בלי שום חילוק כיון דגם בכשירה אין המיתה רק שבהתקרבה לגבוה בהיותה בלתי ראוי' נדחית והיא מיתתה א"כ גם בפיגול אחרי שיש בו הרצאה הרי יש בו ג"כ הדבר הזה התקרבות לגבוה ונדחית ג"כ בהיותה בלתי ראוי' ונעשה זה הענין ממש כמו במנחה כשירה ודו"ק היטב מאוד ודע דיש להבין טוב טעם מדוע פסול פיגול הוא פסול חזק יותר משאר פסולי קרבן דפיגול הוא בכרת ושאר הפסולים בלאו [וע' מנחות (דף נ' ע"ב) תנא דבי רבה בר אבוה הוא דאמר אפי' פיגול טעון עיבור צורה והיינו דפיגול הוא הפסול החמור יותר בכל הפסולים ולכן נקט לרבותא אפי' פיגול דייקא וכן פירש"י שם] וזה דכיון דבפיגול יש הרצאה מה שאיננו בכל הפסולים דכך ענין זה הפסול דיש בו הרצאה ועליו הוא שחל הפסול וכנ"ל וע"כ כיון שהי' אל הקרבן כבר מעלה ועלי' בההרצאה וידחה וירד ע"י הפיגול לכן ירידתו גדולה יותר כי פעולת הגרעון הוא לפי גודל המעלה ולכן מתי ישראל מטמאין גם באהל משא"כ מתי עובדי כוכבים דמטמאין רק במגע ובמשא כי הגרעון הבא בסילוק המעלה הוא גדול יותר ויש לזה עוד דוגמאות רבות וכמו שהארכתי כבר בזה בלקח טוב כלל (ו' אות ב') וע"כ ג"כ גרעון ופסול הפיגול הבא על הרצאת הקרבן הוא חוק ועצום יותר מגרעון ופסול של שארי הפסולים שאינם על הרצאה והם רק פסולים גרידא ודו"ק היטב מאוד]

מ) עי"ל דכבר כתבתי באות ל"ב (כיון דכל ענין פיגול דבעלים הוא רק מפאת זכות הבעלים אשר לו בהקרבן לכן אין יכולין לפגל רק בזריקה דענין בעלים שלהם הוא רק בזריקה דהקרבן גופי' הוא של גבוה ואין להם בו רק הכפרה והריצוי וזהו רק בזריקה דמהאי טעמא אין מחשבת שינוי בעלים רק בזריקה עש"ה

והנה נראה להוסיף עוד דלא לבד דאין יכולים לפגל רק בזריקה כיון דאינו בעלים רק בה רק דהדבר שהוא מחשב עליו ג"כ צריך שיהי' בעלים בו כיון דכל ענין כח מחשבתו רק מפאת ענין בעלים וע"כ א"א לו לחשב ואין כח למחשבתו לתפוס בהיותה על דבר שאיננו בעלים בו וע"כ אם יחשב בזריקה לאכול מבשרו למחר או להקטיר אימוריו למחר לא יהי' פיגול כלל דבאכילת הבשר והקטרת האימורים שוב הרי אין לו ענין בעלים כיון דאינהו לא מכפרי ולא מעכבי כפרה ואפי' לא יתאכל הבשר ולא יוקטרו האימורים רק יעשו נותר ויופסלו ג"כ הזריקה מכפרת ולכן שוב אין לו ענין בעלים בהם והם רק מצוה גרידא על הכהנים ואיננו בעלים שלה שהוא רק בעלים