גבורות שמונים מא

היינו רק דלא אמר כלום במה שבפיו אבל מה שבלבו קיים עש"ה וכבר דנתי בזה במ"א דאין דבריהם מוכרחים די"ל דשאני התם דכיון דאדם יודע שאין ערכין לפחות מבן חודש א"כ אנן סהדי דגמר לשם דיי וה"ל המחשבה גלוי' מפאת האנן סהדי והדיבור טעות גלוי ג"כ מפאת זה וע"כ אין הדיבור מבטל את המחשבה אבל בעלמא היכא שאין המחשבה גלוי' כגון נתכוון לומר תרומה ואמר מעשר כו' וכן בנידון דידן דאין ידיעה ממחשבתה שמתכוונת לפגל ואדרבה י"ל דהוי אנן סהדי להיפוך שאין מתכוונת לכך מפאת החזקת כשרות וכמ"ש לעיל אות (כ"ד) ע"כ שפיר אין במחשבתה כלום אחרי שהדיבור סותר את מחשבתה וא"ל דבנידון דידן נמי אין כח בדיבור לבטל את המחשבה כיון שהיא מוכרחת על הדיבור שמצווין אותה לומר כן דז"א דהא אין כופין אותה על כך ובידה שלא לומר ואי דיתוודע מכח זה טומאתה דנבין שהיא טמאה ושרצונה להציל עצמה ע"י מחשבת פיגול זה לא הוי אונס מה שאינה רוצה להתבייש ולהודות על חטאה כיון דאם היא טמאה אדרבה היא מחויבת לעשות כן להודות על טומאתה וע"כ אין כאן שום אונס על הדיבור ואם היא שומעת לדברי הב"ד ואומרת כך שפיר דיבורה מבטל את מחשבתה]

לח) עי"ל דכבר כתבתי באות (ל"ד) דיש גם בפיגול הרצאה וכדאמרי' בכל דוכתי הואיל ומרצה לפיגולו והיינו דפיגול אינו כשאר פסולים דשאר פסולים הם רק פסול גרידא ולכן אפשר שיהיו ג"כ ב' פסולים ויותר משא"כ בפיגול אמרי' בזבחים (דף כ"ח ע"ב) לא ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פסול מה הרצאת כשר עד שיוקרבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיוקרבו כל מתיריו והיינו דפסול הפיגול כך עניינו שצריך שיהא הרצאה בקרבן ועליו הוא שחל הפיגול וע"כ בעי' קרבו כל מתיריו ואם יש שם פסול אחר ואין הרצאה בקרבן א"א שיהי' פיגול ועצם ההרצאה הוא הרצאה ממש כהרצאת כשר וכדאמרי' כהרצאת כשר כו' ועל ההרצאה הוא שחל פסול הפיגול ופסול זה כך עניינו וע"כ ג"כ שאר הפסולים אפשר שיהיו גם בשאר העבודות משא"כ פיגול לא מיקבע אלא בזריקה ולפני זריקה לאו כלום הוא כמבואר בזבחים (דף ל"ו ע"ב) ובכמה דוכתי והוא ג"כ מטעם הנ"ל דהפיגול בא רק אחרי ההרצאה וע"כ צריך שישלמו כל העבודות עד הזריקה ועד בכלל כי בזריקה היא ההרצאה ואז הוא שחל הפיגול [ומה שהבאתי באות (ל"ד) הנ"ל דברי הכ"מ דשאר פסולים אין מונעים הפיגול מלבד פסולי מחשבות דעת רש"י ותוס' בכל מקום וכן המשמעות הפשוט אינו כן רק דבעי' לגמרי קרב המתיר כמצוותו ולא יהי' שם שום פסול אחר והכ"מ עצמו לא כ' כן לבירור רק די"ל כן ע' היטב בגוף דבריו]

ומעתה נראה דאחרי שהפיגול קודם לו ההרצאה ועליו הוא שחל פסול הפיגול ע"כ במנחת סוטה יש מקום לומר דגם בהקרבה בפיגול ג"כ תעשה המנחה פעולת הבירור והבדיקה וזה דכיון דיש הרצאה גם בפיגול א"כ ההרצאה הרי עושה את שלה וודאי כהרצאת כשר ורק שהפיגול חל עליו ומפקיעו וע"כ רק בשאר פעולות שיש לקרבן דהם רק פעולות איכותיות כגון כפרה והיתר והכשר אז אף שהיתה הרצאה וחל הענין האיכותי היינו הכפרה וההיתר כו' בא הפיגול אח"כ ומפקיע את הכפרה וההיתר כו' משא"כ בבדיקת סוטה דשם ענין הפעולה איננה איכותית רק פעולה בפועל ממש שנעשה השתנות בגופה [הבלתי נודע לנו] אשר בטנה צבה כו' ומתה על ידו וא"כ כיון שפעלה ההרצאה השתנות זה איך יבטלהו הפיגול הבא אחריו והגע עצמך אילו היתה המנחה פועלת המיתה ממש מיד והיתה מתה איפוא מיד בהתקבל הכשר המנחה בהקטרת הקומץ האם יוכל הפיגול הבא אחריו להחיות את המתה וכך בפעול המנחה השתנות ומכאוב ממית בגופה וודאי לא יבא הפיגול אחריו ויבטלהו ורק בפעולה איכותית וענין של חלות הוא דשייך לומר דכמו שחלה כפרה