גבורות שמונים לז

רק אם פיגל בקומץ ולא בלבונה כו' דבקומץ מיהא הא חישב בי' בכולו משא"כ אם בקומץ עצמו הוא מחשב רק בחציו לכ"ע אינו פיגול ע' מנחות (דף ט"ז ע"ב) הקטיר שמשום לאכול שמשום עד שכלה קומץ כולו כו' חד אמר פיגול וחד אמר פסול כו' מ"ד פיגול כר"מ כו' ממאי דילמא ע"כ לא קאמר ר"מ התם אלא דחשיב בי' בשיעורו אבל הכא דלא חשיב בשיעורו לאו כו' עש"ה

[והנה לפי דברינו באות זה ובאות הקדום נמצא דאף דבעלים מפגלין לראב"י מ"מ בקרבן שותפין ופיגל רק אחד מן השותפין לא הוי פיגול וכבר כתבתי כן גם באות כ' עוד מטעם אחר עש"ה ולכאורה יש להביא עוד ראי' לזה דאל"כ הרי יוקשה לראב"י מקרבנות ציבור דהי' יכול אפי' אחד מישראל לפסול כל הקרבנות ע"י מחשבת פיגול שלו וזה וודאי לא מיסתבר שאם רצה איזה רשע לפסול קרבנות הציבור היה זה בידו וא"ל דנהי דבב' שותפין יש כח לאחד מהם לפגל מ"מ מיעוט מן השותפין אין לו כח לפגל דז"א דאטו בעלים כתיב בקרא כי היכא דנימא דבעי' עכ"פ חצי בעלים אבל מיעוט לא מהני הרי כתיב רק והקריב המקריב וילפי' מזה דבעלים קרוין מקריב וע"כ איתנהו ממילא בכלל קרא דהמקריב אותו לא יחשב וכפירש"י וא"כ הרי רק מקריב כתיב בקרא אלא דבעלים ג"כ בכלל מפאת דגם הם קרוין מקריב וא"כ אי נימא דמיעוט ליתי' בכלל המקרא על כרחך לט לומר דמיעוט מקריבים הוא דליתנהו בכלל כיון דקרא רק במקריבים משתעי וא"כ שוב גם בב' שותפין בקרבן ופיגל רק אחד מהם הרי ג"כ הוא רק מיעוט מן המקריבים שהרי גם הכהן הוא מקריב ויש ג' מקריבים איפוא לקרבן הכהן וב' הבעלים וא"כ אחד מן הבעלים שפיגל הרי הוא רק מיעוט מן המקריבים וא"א לו לפגל ג"כ ודו"ק היטב מאוד

ועוד נראה דאפי' בענין בעלים אין סברא לחלק בין חצי למיעוט דאי איתא דמחצת בעלים יש להם כח לפגל גם מיעוט ראוי שיהי' להם כח לזה וע' הוריות (דף ו' ע"א) א"ר פפא כי גמירי חטא שמתו בעלי' ביחיד אבל לא בציבור לפי שאין מיתה בציבור מנא לי' לר' פפא הא אילימא מדכתיב תחת אבותיך יהי' בניך (דמשמע דבנים במקום אבות קיימי וכאבות חיים דמי) אי הכי אפי' ביחיד נמי אלא דוקיא דר' פפא משעיר דר"ח דאמר רחמנא אייתי מתרומת הלשכה והא מייתי להו מישראל כו' ומשמע דחטאת שמתו בעלי' הוי אפי' במתו מיעוט בעלים דהא וודאי אין חשש בשעיר ר"ח שמתו חצי הציבור רק מיעוטם וכדאמר והא מייתו להו מישראל וע"ש בהוריות דנראה שם למסקנא דבחצי בעלים קיימים אמרי' דמגו דמכפר אחיים מכפר אמתים ורק במתו רוב בעלים לא אמרי' מגו זו ממיעוט לרוב עש"ה ואין לזה עוד ענין לכאן

וע"ע יומא (דף ס"ה ע"א) אמר רבא קסבר ר' יהודה חובות של שנה זו (שהופרשו לשנה זו) קריבות לשנה הבאה איתיבי' אביי פר ושעיר של יוה"כ שאבדו והפריש אחרים תחתיהם (ונמצאו הראשונים) כו' כולן ימותו דברי ר' יהודה (ולא אמרי' יקרבו לשנה הבאה) כו' אמרוהו רבנן קמי' דאביי גזירה משום חטאת שמתו בעלי' הא תינח פר שעיר מאי איכא למימר כו' ובתוס' גזירה משום חטאת שמתו בעלי' שמא ימות אחד מן הכהנים דאפי' את"ל דמקופיא מכפרי (בפר) ראוי לגזור בפר כשמת אחד מן הכהנים משום חטאת שמתו בעלי' עכ"ל ומבואר דאי מקיבעא מתכפרי נפסל הפר מדינא וה"ל חטאת שמתו בעלי' ע"י מיתת אחד מן הכהנים וע"ש בגליון הגרע"א ז"ל שכ' וז"ל תוד"ה גזירה כו' את"ל דמקופי' כו' ומשמע דאי מקיבעא ניחא וקשה לי הא כהן אחד שמת הוי רק מתו מקצת בעלים עכ"ל ולא ידעתי מאי קשיא לי' ז"ל והרי בגמ' הוריות הנ"ל מבואר להדיא כך והא מייתו להו מישראל הרי דאפי' במתו מקצת בעלים ואפי' רק מיעוטם ה"ל חטאת שמתו בעלי' וגוף מ"ש ז"ל מסברא הא כהן אחד שמת הוי רק מתו מקצת בעלים לא אבין