גבורות שמונים ל

[וא"ל דאכתי הא אפשר שתפסול את המנחה במחשבת חוץ למקומו דז"א דשמעינן ליה לראב"י דאמר רק שמעתי שהבעלים מפגלין וסתם פיגול בל' חכמים הוא מחשבת חוץ לזמנו דמחשבת חוץ למקומו הוא רק פסול לא פיגול ואע"ג דמצינו במקומות מועטים דקרי גם למחשבת חוץ למקומו פיגול מ"מ הסתמיות אינו כן כנודע זה בכולי' סדר קדשים ויש כאן סברא ג"כ שלא תועיל מחשבת בעלים רק בחוץ לזמנו אבל לא בחוץ למקומו וזה די"ל דרק בדבר שהוא פסול גם לגבי הבעלים במקום כשרותו לעבודה דהיינו בבמה והיינו מחשבת חוץ לזמנו דפוסל גם בבמה כמבואר בזבחים (דף קי"ג ע"א) במשנה ע"כ בזה הוא דיכול לפסול הקרבן כיון דדבר זה הוא פסול גם אצלו במקום כשרותו משא"כ במחשבת חוץ למקומו דלא שייכא בבמה ואינה פסול אצלו במקום כשרותו והוא רק פסול בשעת איסור הבמות דהעבודה אז כהנים ולא שייך לגבי בעלים פסול זה כלל ע"כ ג"כ אין בכחו במחשבה זאת לפסול את הקרבן כיון דהוא לא שייך בגווי' דפסול זה לעולם ודו"ק היטב

ועי"ל בפשיטות לפי המבואר בזבחים (דף י"ד ע"א) ועוד שם (דף נ"א ע"א) ובכמה דוכתי דחוץ למקומו הוקש לחוץ לזמנו ע"ש וע"כ סוטה דליתה במנחתה במחשבת חוץ לזמנו ליתה ג"כ במחשבת חוץ למקומו וכדאמרי' כן בהיקישא ובסמוכים [דהוו ג"כ היקיש] בכמה דוכתי דכל שישנו בזה ישנו באידך וכל שאינו בזה אינו באידך וא"ל דסוטה לא חשיבה ליתה במחשבת חוץ לזמנו דהא איתא שפיר בגוף המחשבה אילו הי' למנחה שלה זמן ורק שאין למנחה שלה זמן כיון דאין הלינה פוסלת בה דז"א דכה"ג נמי מצינו בקידושין (דף ל"ה ע"ב) דנשים ליתנהו בבל תקיף מדכתי' לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך את שישנו בהשחתה ישנו בהקפה והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה ומנלן דליתנהו בהשחתה איבע"א סברא הוא דהא לית להו זקן כו' אלמא דמה דאין להם זקן חשיבי מכח זה ליתנהו בהשחתה אף דבעצם הלאו הרי היתה גם היא בכללו אילו הי' לה זקן ועכ"ז אמרי' דחשיבא ליתה מפאת דאין לה זקן ואמרי' מכח זה דהואיל וליתה בהשחתה ליתה בהקפה אף דהקפה שייך בה וא"כ ה"נ שפיר יש לט לומר דהואיל וליתה במחשבת זמן מפאת שאין זמן למנחתה ליתה ג"כ במחשבת חוץ למקומו אף דמקום יש לה למנחתה ויש עוד כמה דוכתי כי הך דקידושין ויש ג"כ מקומות סותרות והוא ספק עתיק והארכתי בו כבר ברשימותי עד מאוד וא"כ עכ"פ ניתן להאמר דראב"י דזבחים הנ"ל ס"ל כצד סברא דש"ס קידושין הנ"ל ושפיר דברינו נכונים]

לג) עי"ל עפמ"ש באות הקדום דאם לא יפסול לינה במנחת סוטה אזי לא תוכל הסוטה לפגל כלל ולפי"ז י"ל דהנה יש להסתפק למ"ד דכלי שרת אין מקדשין אלא מדעת אם הי' הכהן מכוון בשעת קידשו הקודש בכלי שרת שבדעתו שיקדש הכלי את הקודש לכל דבר רק לא להפסל בלינה אי מהני שיור זה או לא ולכאורה נראה פשוט דלא מהני דאחרי שכיוון שיקדש הכלי את הקודש א"כ כיון שהוא מקדש אין קידוש לחצאין וקדוש שפיר אף לפסול לינה ואין יכול לשייר ואולם באמת אין זה פשוט דרק אילו לא היינו מוצאין קדושת כלי בלא פסול לינה בשום מקום אז שפיר. הי' זה נחשב חצאין ואין ביכולתו לשייר משא"כ אחרי שאנו מוצאין קדושת כלי בלא פסול לינה והוא לר' אליעזר ברבי שמעון בזבחים (דף י"ט ע"ב) ת"ר קידש ידיו ורגליו ביום א"צ לקדש ידיו ורגליו בלילה בלילה צריך לקדש ביום דברי רבי שהי' רבי אומר לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים ראב"ש אומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים ושם (דף כ"א ע"א) כי אתי ר' דימי א"ר יוחנן בעי אילפא לדברי האומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים מי כיור מהו שיפסלו (בלינה) מי אמרי' הני למאי לקידוש ידים ורגלים קידוש ידים ורגלים גופיהו לא פסול בהו