גבורות שמונים כט

ושפיר מהני מחשבת הכהן גם לראב"י ורק מחשבת הסוטה הוא דלא מהני דלגבה יש ההיתר לראויות ללינה כיון דלגבה הוא צורך מצוה וכנ"ל ודו"ק היטב מאוד

ועי"ל כן בקצרה בפשיטות טפי דאין כח לסוטה לפסול את המנחה במחשבת חוץ לזמני אחרי שאם יהי' לה כח לפסול הרי יהי' צורך מצוה בהיתר הלינה לשלא יועיל בה מחשבה דידה ותוכל ליקרב וכיון דיהי' צורך מצוה הרי תהי' הלינה מותרת וכיון דהלינה מותרת שוב הרי אין יכולה לפגל כלל ואחרי שאין יכולה לפגל שוב הרי אין צורך עוד בהלינה ושפיר הלינה בפועל אסורה ופוסלת שפיר כמו בכל הקרבנות ושפיר גם מחשבת פיגול דכהן פסיל בה שפיר כמו בכל הקרבנות דהא הוי מחשבת חוץ לזמנו שפיר אחרי דגם הלינה בפועל פוסלת שפיר ורק מחשבת פיגול דסוטה היא שאין פוסלת כיון שאם תפסול היא אדרבה הרי תהיה הלינה מותרת ושוב הרי און יכולה לפסול ודו"ק היטב מאוד

והנה יש להקשות עוד על דברינו אלה שהרי הלח"מ כ' רק בלינה דאין פוסלת לצורך מצוה אבל לענין פסול דם שנפסל בשקיעת החמה הרי לא מצינו זה דלצורך מצוה לא יופסל וא"כ כיון דקומץ דמנחות נמי נפסל בשקיעת החמה כדם כמבואר במנחות (דף כ' ע"ב) נפסל בשקיעת החמה כמותה ע"ש וא"כ אכתי הרי היתה הסוטה יכולה לפגל ע"י מחשבת הקטרת הקומץ לאחר שקיעת החמה כמבואר בזבחים (דף נ"ו ע"ב) דכל הזבחים מחשבין בדמן משתשקע החמה (דאם חישב בשחיטה ובקבלה והולכה לזרוק את הדם לאחר שקיעת החמה הו"ל פיגול) ואולם התוס' בזבחים (דף כ"ט ע"א) ד"ה למקום כתבו בשם יש מפרשים דתנא דהתם ס"ל דגם בדם ואימורים אין פוסלת מחשבת חוץ לזמנו רק בחישב לזורקן ולהקטירן באותו הזמן שכבר גם הבשר נפסל בו ופליג אהך (דדף נ"ו ע"ב) הנ"ל דמחשבין בדם משתשקע החמה כו' והוא פלוגתא דתנאי עש"ה וא"כ י"ל דראב"י נמי כהאי תנא (דדף כ"ט ע"א) ס"ל דגם בדם אין מחשבה רק לזמן שכבר גם הבשר נפסל וא"כ אחרי דלא פסלה לינת במנחת סוטה לגבי מחשבת סוטה ואין פסול בשירי המנחה לעולם א"כ גם לגבי הקטרת קומץ ליכא מחשבת חוץ לזמנו כלל וכמובן

ועוד נראה בזה דכיון דהא דבעלים מפגלין לראב"י הוא רק מפאת ענין בעלים דאין עושה חום עבודה ורק מפאת ענין בעלים שלו הוא דיש לו כח לפגל וע"כ נראה לחדש בפשיטות דלראב"י נמי אין לבעלים כח לפגל רק בזריקה ולא בשאר עבודות דענין בעלים שלו הוא רק בזריקה שיש לו בה זכות בעלים במה שמתכפר בה דאין כפרה אלא בזריקה אבל בשאר עבודות דלא מכפרי אין לו בהם ענין בעלים כלל דמהאי טעמא אמרי' בזבחים (דף ד' ע"א) ועוד שם (דף י' ע"א) ובכמה דוכתי דאין מחשבת שינוי בעלים אלא בזריקה דבשאר עבודות כגון שוחט קרבן ראובן לשם שמעון לא הוי שינוי בעלים דאין לראובן כלל ענין בעלים בשחיטה רק בזריקה שמתכפר בה וע"ש (דף י' ע"א) ברש"י ד"ה שחט לשם פלוני כשר דכ' דאין שינוי בעלים חל על השחיטה דלא שייך שם בעלים אלא על הכפרה דהיינו הזריקה עש"ה וע"כ ה"נ לראב"י דבעלים מפגלין מפאת כח וזכות בעלים שלהם א"כ כיון דענין הבעלים הוא רק בזריקה אין להם כח לפגל ג"כ רק בזריקה ולא בשאר עבודות ודו"ק כי זה מיסתבר מאוד בס"ד

ולפי"ז במנחה ממילא אין פיגול לבעלים ג"כ רק בהקטרת הקומץ דהוא במקום הזריקה בבהמה אבל לא בשאר עבודות ונמצא דהי' אפשר לסוטה לפגל רק בהקטרת הקומץ וא"כ אז הא אין עוד פיגול רק שתחשב בהקטרת הקומץ על השירים לאוכלן למחר וא"כ כיון שהתרנו בהם את הלינה שוב הרי אין לה עוד מחשבת פיגול כלל וכלל: