גבורות שמונים קעג

(דף פ"ט ע"ב) אמר רבינא בר שילא אימורי קק"ל שיצאו לפני זריקת דמים פסולין כו' נימא מסייע לי' בשר קק"ל שיצאו לפני זריקת דמים ר' יוחנן אמר כשר ר"ל אמר פסול ר"י אמר כשר הואיל וסופו לצאת (אחר זריקה שאכילתן בכל העיר) ר"ל אמר פסול עדיין לא הגיע זמנו לצאת ע"כ לא פליגי אלא בבשר אבל באימורין לא הה"ד דבאימורין נמי פליגי והאי דקמיפלגי בבשר להודיעך כחו דר"ל דאפי' בשר דסופו לצאת אמר עדיין לא הגיע זמנו לצאת ובתוד"ה והא דקא מיפלגי בבשר להודיעך כחו דר"ל כתבו. הוי מצי לאיפלוגי באימורין להודיעך כח דהתירא עכ"ל והנה דבריהם קושיא הוא דהא אמרי' בכל דוכתא דכח דהיתירא עדיף ואולם להנ"ל י"ל דלא שייך כאן כח דהיתירא עדיף דגם סברת הפוסל הוא ג"כ כח דהיתירא כמו סברת המכשיר דמה שהפסול הוא חומרא לגבי האדם הוא להיפוך קולא לגבי הקודש במה שהוא נפסד את קדושתו וכנ"ל ודו"ק היטב מאוד ויש להאריך בזה מכמה דוכתי ואכ"מ. ל"ג) ביאור דברי התוס' מעילה (דף ח' ע"א) ד"ה ובלינה התמוהים מאור לכאורה, שם. לד) יישוב לתמיהת הגרע"א ז"ל במנחות (דף ה' ע"ב) שהניח בתימא דברי רש"י שם דכ' דמנחת קנאות חטאת קרי' רחמנא ויביא דדברי רש"י הם גמ' ערוכה במנחות (דף נ"ט ע"ב), אות ס"ב. לה) בענין מצות עמידת הבעלים על הקרבן בארוכה, אות ס"ג. לו) יבאר דיש מהות כהונה גם בלוים וישראלים והחילוק בינם לכהנים רק דהכהן עיקרו כהן ומשא"כ הזר עיקרו זר אבל מהות וענין כהונה במה יש גם בזרים, אות ס"ד בארוכה. לז) ביאור גמ' יבמות (דף צ"א ע"א) א"ר ששת קנסא, שם. לח) הבנת ענין דיחוי בקדשים, אות ס"ו. לט) ביאור ירושלמי פסחים פ"ה ה"ד מניין לשוחט פסח על החמץ שהוא עובר בלא תעשה כו', שם. מ) הכשר עבודה שא"א לעבודה בלתו חשוב כעבודה ומהני בי' מחשבה, אות ע"א. מא) פיגול אינו במחשבת המוח גרידא שמחשב תיבות לאכול מבשרו למחר רק צריך שירצה בחמת לאכול למחר או שסבור בטעות שיהי' כך אבל אינו במחשבה גרידא, אות ע"ב בארוכה. מב) יבאר אי אזלינן בתר גוף הכוונה בכוונת האדם או אזלינן בתר התכלית המבוקש שלו בכוונתו וכפי התכלית המבוקש כך נידונת כוונתו דנחשב כאילו כיוון את המבוקש. שם אות ע"ב. ע' בפנים ותבין וגם יביא שם מגמ' כריתות (דף י"ט ע"ב) מה החילוק שבין כוונה למחשבה. מג) יבאר דרצין איננו בידו של אדם, שם. מד) מנחת כהן דאינה נקמצת ענינו דהקידוש כלי שמקדשין המנחה בכלי פועל בה פעולת הקמיצה שבמנחת הדיוט, אות ע"ג. מה) יביא חידוש מרש"י מנחות (דף י"ג ע"א) דלר' אליעזר לא הוי פיגול במחשב להקטיר כזית מקומצו למחר או לאכול כזית משירים למחר ורק אם מחשב להקטיר כל קומצו למחר או לאכול כל שירי' למחר הוא דהוי פיגול, אות ע"ד. מו) ידון בהך דמנחות (דף כ"ו ע"ב) דס"ל לר' יוחנן והכי קיי"ל דמשמשלה האור בקומץ הוי קליטה לשלא יופסל בשקיעת החמה ולהתיר השירים בעי' הוצת האור ברובו וידון לענין יציאת הבעלים ידי מצוותן ועוד פרטיים מתי הוא אם במשילת האור או בהצתת האור ברובו, אות ע"ו. מז) יביא דברי הפרמ"ג בפתיחה לה' פסח דהנידר הנאה מחמצו אין עובר עליו בב"י כיון דבאמת אינו ברשותו רק דעשאו כו' וע"כ הוא רק לענין חמץ משא"כ אם גם מפאת דבר אחר אינו שלו ויעיר ע"ז מגמ' ב"ק (דף ס"ט ע"ב), אות ע"ו. והנה מה שדנתי בפנים בכמה אותיות מ"ט דרבנן דפליגי על ראב"י הא ראב"י קרא קאמר דכתיב והקריב המקריב אלמא דבעלים קרוים מקריב ומדוע לא יהיו גם בעלים בכלל קרא דהמקריב אותו לא יחשב הנה בפשיטות י"ל דרבנן ס"ל דפשטא דתיבת מקריב קאי רק על הכהן המקריב ואין הבעלים בכלל ורק היכא דלא מצינן לפרושי על הכהן רק על הבעלים כהך דוהקריב המקריב קרבנו