גבורות שמונים קע

שם לדון ממנה דאפי' לראב"י דבעלים מפגלין מ"מ בזריקה מודה ראב"י דאין פיגול לבעלים כי זה כל המכוון שלנו בפנים בזה בהביאנו סברת המל"מ הנ"ל ע' היטב בפנים ונתיישבתי עוד דגם זולת דברי המל"מ הנ"ל [דכבר הבאתי בפנים דבתוס' זבחים (דף ד' ע"א) ד"ה מה לזביחה מבואר להיפוך דגם בזריקה עצמה יש מחשבת שינוי בעלים וכ"ה עוד שם (דף י"ד ע"א) בתוד"ה ומה וכ"ה הפשיטות לכאורה בכולה שמעתתא קמייתא דזבחים ועוד בכ"ד וכמ"ש כבר בפנים] הנה בלא"ה יש סברא לומר כן דאפי' לראב"י דבעלים מפגלין מ"מ אין להם כח לפגל בזריקה רק בשאר עבודות וזה לפמ"ש בפנים בכמה אותיות דהך דראב"י דבעלים קרוין מקריב מקרא דוהקריב המקריב הכוונה דהכהנים שלוחי דידן. נינהו וע"כ קרוין מקריב ואע"ג דמי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד כו' מ"מ גזה"כ הוא וע"כ נראה לומר דכיון דהגזה"כ הזה הוא נגד הסברא דמסברא הא מי איכא מידי כו' וא"כ לפי המבואר בשו"ת הרמ"א סי' ק"ז וז"ל עוד הקשית שם פ"ק דעירובין בשמעתא דתלמיד ותיק הי' ביבנה והי' מטהר השרץ בק"נ פנים כו' ואמרו שם אמר רבינא אני אדון ואטהרנו ומה נחש שממית ומרבה טומאה טהור כו' וי"ל דבא ללמוד ק"ו זה לומר דאע"ג דהתורה כתבה דהשרץ מטמא מ"מ נמעט טומאתו בכל מה דאפשר מאחר דמדינא הי' טהור לגמרי (ר"ל דמדין הסברא הי' ראוי להיות טהור לגמרי וכק"ו הנ"ל) רק שחידשה בו התורה שהוא טמא אין לך בו אלא חידושו וע"כ הוצרך ללמוד מנחש דמדינא הי' טהור לגמרי רק שהתורה טימאתו וא"כ נוכל לומר שדמו אעפ"י שהוא כבשרו אינו בכעדשה דנמעט טומאתו כל מה דאפשר ובזה א"ש מה שהקשו התוס' מה חריפות הוא זה לטהר שרץ שטימאתו התורה כי מ"מ למדים משם שדמו אינו בכעדשה עכ"ל הרמ"א ז"ל [וע' מה שחידשתי עפ"י שו"ת רמ"א נ"ל בספרי בית האוצר הנ"ל ערך אהדרי' לאיסורא קמא] וע"כ נראה גם כאן מעין זה דאחרי דהוא נגד הסברא הא דכהנים שלוחי דידן בעבודה ע"כ אין לך בו אלא חידושו ויש לנו למעט בו ולאוקומי' מיהת על הריחוק הפחות ולא על מה שהוא רחוק יותר בסברא וע"כ יש לנו לומר דקאי רק על שאר עבודות קבלה והולכה דאין חסרון הזר והעדר ראויותו אליהם גדול כ"כ כמו שהוא בזריקה דהא אקבלה והולכה אין מתחייב מיתה רק שפוסל העבודה ואילו בזריקה דהיא מבודה תמה הוא מתחייב מיתה עלי' וא"כ הא חזינן דהוא רחוק וירוד יותר הרבה מענין הזריקה ממה שהוא רחוק וירוד מענין הקבלה והולכה וע"כ כיון דכל הך דכהנים שלוחי דידן הוא נגד הסברא לית לן לאוקמי' רק אקבלה והולכה ולומר דרק בהו הוא דהוי כהן שליח הבעלים דאין רחוק מעניינם כ"כ ולא שיהי' גם שלוחם בזריקה שהוא רחוק ובלתי ראוי לה עוד ביותר הרבה מדמתחייב עלי' מיתה וכנ"ל ודו"ק היטב וא"כ שפיר אין הכהן שלי הבעלים בזריקה גם לראב"י ואין הזריקה מתייחסת לבעלים ואין קרוי בה מקריב ושפיר אין לו כח לפגל בזריקה גם לראב"י

ועוד נראה דאחרי דכל כוונתנו בפנים בזה לחדש דאין פיגול לבעלים בהקטרת קומץ דמנחות כי היכא דלא ליהוי פיגול לסוטה בהקטרת קומץ מנחתה ע' היטב בפנים וע"כ זה יש סברא עוד בלא"ה לאומרו לפי הנ"ל דטעמא דראב"י דכהנים שלוחי דידן ואי דמי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד כו' גזה"כ הוא וע"כ הרי אין לנו גזה"כ רק לגבי פסול זרות לעבודה אשר בבעלים דאע"ג דאין ראוין לעבודה מפני הזרות שלהם מ"מ הכהן שליח שלהם וכנ"ל דכיון דפסול הזרות לעבודה הוא תמיד בהם א"כ בהכרח הרי יש גזה"כ בזה דאף דפסולים לעבודה מפאת הזרות מ"מ הכהן שליח שלהם משא"כ בהקטרת קומץ דמנחות דמלבד מה שהזר אסור בהקטרה מפני הזרות הנה אם הזר מקטיר הרי יעבור עוד איסור כיון דהקטרה הוא בראשו של מזבח וא"כ הרי יעבור ג"כ אאיסור קריבה אל המזבח