גבורות שמונים קסא

דאין עושים מעשה אין להם לפגל במחשבתן ורק דצ"ל דס"ל לראב"י כמ"ד בחולין (דף מ"א ע"א) דקרבן חשוב שלו דכיון דקני לי' לכפרה אדידי' דמי והיינו דכיון דפעולת הקרבן שהוא פועל הוא פועל עבור הבעלים לכן חשוב שלהם מש"ה וע"כ נראה דבמנחת סוטה דלשון הגמ' בענין פעולתו רק דלברר עון אתי כמבואר בזבחים (דף מ"ד ע"ב) ובכ"ד וכמו שהבאתי כבר א"כ פעולת בירור העון לברר אם זינתה הסוטה או לא פעולה זאת הרי אין נפעלת עבור הסוטה כלל שהרי היא יודעת אם זינתה או לא ופעולת הבירור הוא רק לפני אחרים הבלתי יודעים אבל לא לפני הסוטה כלל ואפי' תאמר דכוונת הגמ' לבירור האיסור שבאה המנחה לברר אם אסורה לבעלה או לא ג"כ הרי הפעולה רק עבור הבעל הבלתי יודע ואסור בה עתה רק מספק וע"ז באה המנחה לברר אם אסורה לו בוודאי או מותרת לו בוודאי אבל הסוטה הרי מבורר הדבר אצלה ואם זינתה אסור לה גם עתה להבעל ממנו בוודאי וגם עוברת בוודאי על לפני עור אם תבעל במה שמכשלת אותו באיסור ביאת סוטה דהיא יודעת דאסורה גם לו וודאי וא"כ הא אין פעולת הבירור עבור הסוטה כלל וע"כ שפיר הוי המנחה דבר שאינה שלה כיון דגופה של גבוה ופעולתה ג"כ איננה עבורה ושפיר לא מצי מפגלה [והא דקרי' קרא מנחתה היינו רק דרחמנא אקני לה המנחה רגע לפני ההקדש ונחשב ההקדש משלה או דנחשב כאילו זכתה בה מן הבעל עבור ההקדש מיד וזה ג"כ נחשב הקדש שלה כיון שבאה מכחה להקדש ע' אות ע"ז ובכל פנים הכוונה רק דההקדש הוא שלה דנחשב כאילו היא הקדישתה אבל אחרי היותה הקדש וודאי דאינה בעלים בה עוד כלל דלא עדיף מאילו היתה באמת שלה ממש והקדישתה דאחרי חלות ההקדש והיא של גבוה לא היתה שלה תו עוד כלל כיון דגם הפעולה אינה נפעלת עבורה וכמובן] וז"פ וקרוב לאמת בס"ד: