גבורות שמונים קס

אחד מכל אלו כשר כו' והיינו דגם סתמא כשר וע"כ אין סברא שיוקראו הבעלים מקריב דאי מפאת המחשבה הרי אין ההקרבה צריכה לה דגם סתמא כשר וכיון שאין הבעלים מקריב לכן אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד ואין במחשבת בעלים כלום כיון דלאו מקריב נינהו וליתנהו בכלל קרא דהמקריב אותו לא יחשב

והנה ברמב"ם פ"ד ממעשה הקרבנות הלכה י' כ' וז"ל כל הזבחים צריך העובד שתהיה מחשבתו לשם הזבח ולשם בעליו בשעת זביחה ובשעת קבלת הדם ובשעת הולכת הדם ובשעת זריקתו כו' ואם שחט ועבד שאר עבודות סתם ולא חשב כלל בעולה ובשלמים הרי הן כשרים ועלו לבעלים עכ"ל ובכסף משנה תמה דלמה כ' הרמב"ם עולה ושלמים דמשמע דווקא הני אבל פסח וחטאת סתמא פסול וז"א דגם פסח וחטאת סתמא כשר ע"ש ובמל"מ כ' וז"ל ומ"ש שאם שחט ועבד שאר עבודות סתם ולא חשב כלל בעולה ובשלמים כו' עיין מה שתמה מרן ועיין בס' ברכת הזבח שכ' דעולה ושלמים דנקט רבינו הוא לרבותא ודו"ק עכ"ל ז"ל והנה אין הס' ברכת הזבח בידי לעיין בו

ומסברא נלע"ד דהרבותא היא זאת דיש סברא לומר דרק בפסח וחטאת הוא דכשר סתמא אבל לא בעולה ושלמים וזה דהא דסתמא כשר אמרי' בזבחים (דף ב' ע"ב) הטעם משום דסתם זבחים לשמן הן עומדין ע"ש וע"כ יש סברא דרק בפסח וחטאת דפסולי שלא לשמה לגמרי לכן סתמן לשמן הן עומדין, דגוף ההקרבה מוכחת היותה לשמה דאילו אינה לשמה הרי היא פסולה וא"כ מה הוא מקריב וע"כ מעשי' מוכיחין עלי' דלשמה היא משא"כ עולה ושלמים דגוף הקרבן גם שלא לשמה כשר אלא דלא עלה לבעלים לשם חובה ע"כ אין ההקרבה עצמה מוכחת היותה לשמה דיכול להיות דאינו לשמה ועכ"ז הוא מקריב שפיר שהרי גם בשלא לשמה הוא קרבן כשר ולבעלים הוא דלא עלה לשם חובה וע"כ לא שייך לומר דסתמא לשמה קאי וע"כ שפיר היא רבותא דגם בעולה ושלמים סתמא כשר ושגם בהם סתמא לשמה קאי וזו סברא פשוטה ונכונה בעזה"י [והא דנקט הרמב"ם עולה ושלמים ה"ה דהוי מצי למינקט שאר זבחים ונקט עולה ושלמים לדוגמא והכוונה רק לאפוקי דלא נימא דבפסח וחטאת לחוד הוא דסתמא כשר וכמו שהבין הכ"מ כן דהא דנקט עולה ושלמים ה"ה שאר זבחים ואתי לאפוקי רק פסח וחטאת לאמר דבהו סתמא פסול כן לדברינו ג"כ ה"ה לשאר זבחים ואתי לאפוקי רק פסח וחטאת איפכא דלא נימא דבפסח וחטאת הוא דסתמא כשר וע"כ פירש עולה ושלמים לדוגמא וה"ה ממילא גם לשאר זבחים וז"פ]

ולפי"ז נראה דנהי דראב"י פליג על ר' יוסי בהא דסתמא כשר מ"מ הרי כלל בידינו דכל למעוטי בפלוגתא טפי עדיף וע"כ נראה לומר דרק בעולה ושלמים ושאר זבחים הוא דפליג ראב"י שלא להכשיר סתמא אבל, בפסח וחטאת מודה דכיון דפסח וחטאת, עדיפי בזה משאר זבחים דיש בהם סברא יותר להכשיר סתמא מפאת דפסילי בשלא לשמה וע"כ ההקרבה מוכחת יותר דלשמה קאי וכנ"ל וא"כ כיון דלא מצינו לו לראב"י דפליג בהדיא גם בפסח וחטאת ע"כ ראוי למעוטי בפלוגתא ולומר דרק בשאר זבחים הכשירים בשלא לשמה ולבעלים הוא דלא עלו לשם חובה הוא דפליג אבל בפסח וחטאת דפסילי בשלא לשמה ויש הוכחה יותר דלשמן קאי מודה שפיר דסתמא כשר וממילא ג"כ דבפסח וחטאת גם לראב"י אין הבעלים מפגלין דכיון דגם סתמא כשר א"כ שוב הא אין הבעלים קרוין מקריב וכנ"ל ולפי"ז מנחת סוטה נמי דפסולה ג"כ לגמרי בשלא לשמה א"כ ג"כ אין הבעלים יכולין לפגל אפי' לראב"י ולק"מ ודו"ק כי נכון הוא בסברא בס"ד: פ) עי"ל לפמ"ש כ"פ דאין ראוי לבעלים על לפגל כיון דהקרבן של גבוה וא"א אדשא"ש דרק כהן דעושה מעשה מצי אסר וכר"ן נדרים (דף ל"ו ע"א) משא"כ בעלים