גבורות שמונים קמט

מיני' דבעלים מפגלין מדקרינהו קרא מקריב ואיתנהו ממילא משום זה בכלל קרא דהמקריב אותו לא יחשב משא"כ אם הבעלים עצמן הם שנים בזה הא לא גילה קרא שיהי' כח לאחד לחשב בשל חבירו וע"כ כיון דאין פיגול רק במחשבה על כל הקומץ או על כל השירים לכן א"א זה במנחת סוטה דהיא גם של הבעל וא"א לה לחשב על כל הקומץ כו' כיון דיש גם לבעל חלק בו ועל חלק שלו לא מהני מחשבתה ואין לה כח לחשב בו כלל וא"כ ה"ל מחשבתה תמיד רק כאילו חישבה להקטיר מקצת קומצה למחר או לאכול מקצת משירי' למחר ובכה"ג הא לא הוי פיגול כלל וז"פ

ויובן ג"כ עפי"ז הא דס"ל לר' אליעזר בחולין (דף ל"ח ע"ב) כראב"י הנ"ל דבעלים מפגלין ור' יוסי פליג וס"ל דוה מחשב וזה עובד לא אמרי' ואיפסיקא שם הלכתא כר' יוסי ולהנ"ל הנה ר"א לטעמי' שפיר ס"ל כראב"י דבעלים מפגלין משא"כ לדידן דקיי"ל דאפי' במחשב להקטיר כזית מקומצה למחר או לאכול כזית משירי' למחר נמי הוי פיגול וא"כ אי נימא דבעלים מפגלין הא תיקשי ממנחת סוטה דהיתה הסוטה יכולה לפגל המנחה ולכן ההכרח לנו לסבור דזה מחשב וזה עובד לא אמרי' ואין פיגול לבעלים כלל וז"פ ונכון בס"ד

[ואל תחליף תירוצינו זה בתי' שכתבנו לעיל אות (ל"ו) דשם דברינו הם לדידן דהמחשבה הוא להקטיר כזית מקומצה או לאכול בזית משירי' למחר ורק דהואיל ותפיסת ענין הפיגול הוא בכל ההקטרה וכל הקומץ דהמחשבה על החוץ לזמנו הוא על כזית אבל תפיסת ענין הפיגול צריך להיותו בכולי' הקטרה וכולי' קומץ וע"כ כתבנו דא"א שיתפיס ענין הפיגול בכולי' הקטרה וכולי' קומץ ע"י מחשבתה כיון דחצי הקומץ וההקטרה של הבעל וא"א שיהי' נתפס ע"י מחשבתה דבר ומהות במה שאינו שלה ורק במה שהוא שלה אפשר להיותו נתפס וע"כ הרי אין נתפס ענין הפיגול רק בחצי קומץ וחצי הקטרה ולכן אין זה פיגול ואולם פה דברינו כוונה אחרת לגמרי ובפשיטות טפי דלר' אליעזר דס"ל דבעינן שתהי' המחשבה בהדיא על כל הקומץ או על כל השירים להקטירו או לאוכלו למחר ע"כ א"א לה לחשב על מה שאינו שלה רק של הבעל ודו"ק)

עה) עי"ל עד"ז אפי' נימא דהסוטה נחשבת בעלים גמורים בהמנחה ואין הבעל נחשב אפי' שותף כדמשמע קצת ברש"י סוטה (דף י"ט ע"א) ד"ה וכהן מניח מ"מ י"ל דכיון דבעלים גמורים נמי הרי כבר כתבתי כ"פ דק' להבין מדוע יהי' פיגול לבעלים הלא באמת אינן בעלים כלל דהקרבן הוא של גבוה ואך דצ"ל דלפי שיש לבעלים בקרבן זכות כפרה וריצוי זהו ענין בעלים שלהם וכמ"ש כבר כ"פ

וא"כ זה הרי הוא ג"כ רק ענין שותפות דגוף הקרבן הוא של גבוה ויש לבעלים בו ג"כ זכות מה של הכפרה וריצוי וע"כ לר' אליעזר דס"ל דמחשב להקטיר מקצת קומץ או לאכול מקצת שירים למחר לא הוי פיגול ממילא אין ראוי שיהי' לבעלים פיגול כלל דבעלים אפי' מחשבין על כל הקומץ כו' מ"מ הוי רק כאילו חישבו על מקצת הקומץ כיון דאינו שלהם לגמרי ורק יש גם להם זכות בו וא"כ מה לי אם המחשבה הוא על חלק כמותי או על חלק איכותי דא"א למחשבתם לחול רק על חלק האיכות היינו על הענין והזכות אשר להם בקומץ אבל לא על כל האיכות של הקומץ וע"כ כי היכא דמחשב על מקצת כמות של הקומץ לא הוי פיגול ה"נ במחשב על מקצת איכות הקומץ ה"נ לא הוי פיגול [וכן בשירים וכמובן] ומחשבת הבעלים הא הוי תמיד רק על מקצת איכות היינו על הענין והזכות אשר להם בקרבן ולא על כל איכות הקרבן דהקרבן גופי' הוא של גבוה ולא שלהם כלל ועל מה שאינו שלהם א"א להם לחשב ואף אם מחשבין אין ממש במחשבה ואין לה חלות כלל וא"כ הא הוי תמיד מחשבת הבעלים רק על מקצת קומץ או על מקצת שירים וראוי שלא יועיל כלל וע"כ נראה דהא דאמר ראב"י