גבורות שמונים קלו

הוא רק ריצוי שמתרצה למקום ית' ע"כ אחרי שכבר הי' מרוצה למקום הא לא שייך בזה לומר דאגמ"ל דלא הי' מרוצה דהא סוף סוף הי' מרוצה ורצה בו המקום ית' והרי זה כל פעולת הקרבן וא"כ הרי כבר עשה פעולתו זה וא"א לו להתבטל וא"כ ממילא הרי הוא כשר ואין השאלה מבטלת כשרותו למפרט כיון דכל כשרותו רק ענין ההרצאה שירצה בו המקום ית' וזה א"א לומר שלא הי' שהרי סוף סוף הי' כן ורצה בו המקום ית' וכשם שא"א לשאלה לבטל מעשה הנעשית למפרע לומר שלא נעשית ואפשר לה לבטל רק אר החלות והמהני של המעשה לומר דלא הי למעשה חלות ולא הועילה המעשה דבר וא"כ בקרבן דא"צ להועיל יותר רק מציאות הזה היינו ההרצאה שירצה בו המקום ית' וזה הרי הי' שהרי רצה בו המקום ית' מכי נזרק הקרבן בהכשר וא"א לומר ע"י השאלה דאח"כ שלא הי' זה וא"כ ממילא א"א לשאלה לבטל הכשר קרבן למפרע וכמובן ודו"ק היטב מאוד

וזה הטעם ממש שייך גם לענין מחשבה תכ"ד דכיון דנזרק כהלכתו וכבר נתרצה לפני המקום ית' א"א לך לומר ע"י המחשבה שאחרי' שלא רצה בו המקום ית' שהרי סוף סוף רצה בו והרי זה כל הכשר הקרבן וא"כ ממילא הרי הקרבן כשר ואין מחשבתו מועלת כלום וכמובן ודע דאין לדון בכאן ממ"ש תוס' נזיר (דף ט' ע"א) דבמידי דלא מהני שאלה לא מהני גם חזרה תכ"ד ולומר דה"נ אחרי זריקה כהלכה כיון דלא מהני שאלה לא מהני מחשבה תכ"ד דז"א דהרי השאלה כאן הוא על ההקדש הקדום ואילו המחשבה הרי הוא על הזריקה ואין לדונן זה מזה ורק אותו הדבר עצמו דאין שאלה מועלת בו הוא דלית לי' ג"כ תכ"ד וכמובן ורק בלא זה נראה מסברא כנ"ל דלא מהני מחשבה אחרי זריקה בהכשר לבטל כשרותו של קרבן כי היכא דלא מהני שאלה אחרי זריקה בהכשר דאחרי שנתקבל הקרבן בהכשר והורצה א"א זה להתבטל עוד ע"י דבר שאח"כ וכנ"ל]

ומעתה אומר דהי' אפשר לכהן המקטיר את הקומץ דמנחת סוטה לחשב מחשבת שלא לשמה תכ"ד של ההקטרה דמעתה ממ"נ אם לא פיגלה הסוטה וא"כ הרי כבר נקטר הקומץ כהלכה א"כ הרי אין במחשבתו כלום ואין בה משום לא יחשב דאינה מחשבה של כלום ומחשבת הבאי הוא ואם פיגלה הסוטה את המנחה א"כ תו הרי לא נקטר כהלכתו ושוב מהני שפיר גם מחשבת הכהן כ"ד ועכ"ז אין בה משום עבירת לא יחשב ג"כ כיון דכל עיקר איסורא דלא יחשב הוא מפאת שפוסל את הקרבן וה"ל כמטיל מום בקרבן וכמבואר ברמב"ם ה' פסוהמ"ק והבאתיו כבר כ"פ וא"כ אחרי שפיגלה הסוטה את המנחה ולולי מחשבת הכהן ג"כ המנחה פסולה בלא"ה מפאת מחשבת הסוטה ואדרבה יש בה פסול גדול יותר פסיל פיגול א"כ הא ה"ל הכהן במחשבתו רק כמטיל מום בבע"מ דשרי לרבנן דר"מ בבכורות (דף ל"ג ע"ב) וע"כ ראב"י נמי ס"ל כן וא"כ הא אין עובר במחשבתו כלום ואילו חלות הא יש שפיר למחשבתו דכיון דפיגלה הסוטה ולא נקטר כהלכה שוב הרי תכד"ד ומהני שפיר מחשבת הכהן שלא לשמה וא"כ כיון דמהני מחשבת הכהן שוב הרי היא מוציאה מידי מחשבת חוץ לזמנו דסוטה ואף דקדמה מחשבת חוץ לזמנו דסוטה וכרבנן דר' יהודה דזבחים (דף כ"ט ע"ב) דאף בקדמה מחשבת זמן למחשבת מקום הוי עירוב מחשבות והוי פסול ולא פיגול וכיון דלא חייל פיגול דסוטה שוב הר נקטר כהלכה ושוב מחשבת הכהן לא חיילא וכה הסברות מתהפכות תמיד דאם חל מחשבת סוטה הא אינו נקטר כהלכה וחייל נמי מחשבת כהן שלא לשמה וכיון דחיילא מחשבת כהן שוב לא חיילא מחשבת סוטה דהוי עירוב מחשבות וכיון דמחשבת סוטה לא חיילא לא חיילא גם מחשבת כהן כיון דנקטר כהלכה וכמובן

וע"כ שפיר גם ב' המחשבות אינם חלים ואין חלות לשום אחת מהן דכל מחשבה ומחשבה בפ"ע בין מחשבת הסוטה ובין מחשבת הכהן שפיר כל חדא מינייהו לא חיילא מפאת היות הסברות מתהפכות ונשאר הדבר בהעדר החלות דכיון דהדברים מתהפכים