גבורות שמונים קלה

ברייתא לא תזרע כרמך כלאים אין לי אלא כרמך כרם אחר (עכו"ם) מניין ת"ל כרם ולא כלאים א"ר לעזר דר"מ היא דאמר אין לעכו"ם קנין בא"י לפוטרו מן המעשרות א"ר יוחנן דברי הכל היא תיפתר בעכו"ם שזר כרמו כלאים ולקחו ממנו ישראל עכ"ל הירושלמי ודנתי ג"כ במ"א בזה דלרש"י עירובין (דף צ"ב ע"ב) ד"ה גפנים בקטנה דכל היכא דהיתה הזריעה בהיתר אין איסור בקיומו עש"ה צ"ל דהך ולקחו ממנו ישראל ענין האיסור הוא דהלקיחה חשיבא עבירת זריעה גופה לא עבירת קיום לבד דכיון דהיתה זריעה אלא דלא הי' בקרקע קדושה להיות הזריעה איסור ע"כ מה שהוא נותן קדושה לקרקע ע"י קנייתו אותה ה"ל בזה כזורע באיסור דמה לי זורע באיסור ומה לי עושה מזריעה של היתר איסור ומיהו שם י"ל הבנה אחרת דמה לי מחבר זריעת כלאים לקרקע שיש בה קדושה ומה לי מחבר את הקדושה לקרקע שיש בה זריעת כלאים ודו"ק היטב מאוד

וגם בהך דנוזר בביה"ק י"ל הכוונה כן דמשום הכי הוי קבלת הנזירות איסור דכך לי נזיר המטמא עצמו במת דכבר הוא קדוש ע"י הנזירות ומחבר ע"י הטמאו את הטומאה לקדושה וכך לי הנוזר בביה"ק דכבר הוא טמא ומחבר ע"י נזירותו את קדישות הנזירות אל הטומאה ודו"ק היטב מאוד ואין להאריך כאן בזה כי הדבר פשוט כאן לענ"ד דחשיבא המחשבה בהך דסוטה עבירת מחיקת שם הואיל ועל ידה נעשית המחיקה בהכרח הנעשית כבר בשעתה לצורך איסור]

וע"כ כיון דאיסור מחיקת השם הוא איסור אחר מבחוץ ובו הא ליכא הגזה"כ שוב הדרינן לכללין דכ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ וכנ"ל ואין כח למחשבתה לפעול פסול המנחה ואין המנחה מתפגלת כלל ובזה הרי יתוקן האיסור דכיון דאין המנחה נפסלת שוב הרי יעשה הבירור ובדיקת הסוטה והי' מחיקת השם לצורך שפיר וא"כ שפיר יש לנו לומר סברא דכ"מ כו' ושפיר אין מחשבתה מועיל לפגל ודו"ק היטב מאוד כי נכון הוא בס"ד. סח) עי"ל דבעל הסוטה הי' מקדיש את המנחה על תנאי שלא יוקטר קומצה חוץ לזמנה ושלא יתאכלו שירי' חוץ לזמנן דמעתה אין עוד מחשבת פיגול במנחה זו כלל דאם יוקטר קומצה של מנחה חוץ לזמנו הרי יובטל ההקדש למפרע וה"ל חולין ונמצא שאין זה הקטרת קומץ חוץ לזמנו רק הקטרת חולין וכן לענין אכילת שירים אין עוד מציאות אכילת שירים חוץ לזמנן שהרי אם יתאכלו חוץ לזמנן יובטל ההקדש למפרע ונמצא שאינה אכילת שירים חוץ לזמנן רק אכילת חולין וא"כ הרי אין עוד למנחה זו כלל הקטרת קומץ חוץ לזמנו וכן אכילת שירים חוץ לזמנן וא"כ ממילא הרי אין בה עוד מחשבת חוץ לזמנן כלל וא"כ הרי לא יכלה הסוטה לפגל כלל ועכ"י המנחה היתה כשירה שפיר דאם לא הוקטר קומצה ולא נתאכלו שירי' חוץ לזמנן הרי לא נתבטל התנאי וה"ל מנחה כשירה ככל המנחות ושפיר היתה הסוטה נבדקת ועכ"ז לפגל לא היתה יכולה וכמובן וז"פ ונכון בס"ד

סט) עי"ל לפמ"ש התב"ש סי' (ד' סק"ה) דגם לענין מחשבה בקדשים אמרי' הכ"ד כד"ד ויכול הכהן לחשב גם אחרי העבודה תכ"ד של העבודה ומהני מחשבתו עש"ה ולענ"ד הסברא נותנת דוה יתכן רק בשחיטה וקבלה והולכה אבל בזריקה לא מיסתבר כלל לומר שאם יחשב הכהן אחרי הזריקה שכבר נתקבל הקרבן בהכשר יתבטל הכשרו של קרבן ע"י מחשבתו עי"ז וה"ז דוגמת שאלה דכתבו התוס' כריתות (דף י"ג ע"ב) דאע"ג דיש שאלה בהקדש מ"מ אחר שחיטה וזריקה כהלכתן לא מהני תו שאלה לבטל הכשרו של קרבן ע"ש וה"נ לענין מחשבה תכ"ד דכוותה ודו"ק

[וטעם התוס' כריתות הנ"ל נראה דסבירא להו דענין הכשר קרבן איננו דבר של חלות כי היכא דנימא דע"י השאלה אגמ"ל דלא הי' לו חלות ורק כיון דכל ענין קרבן