גבורות שמונים קל

וא"כ הרי יש בלוי' שזינתה באמת מהות שאין ראוי לו המעשר והוא זר גם למעשר והיינו מהות הכהונה שבה דהוא הרי נתחלל גם למעשר וכנ"ל ורק דעכ"ז דינא הוא דלוי' שזינתה נותנין לה מעשר יען היא לוי' בעיקרה ומהות כהונה זה הוא רק מיעוט בה ובטל בה ולכן נידונית אחר עיקרה ורובה וכיון דרובה לוי' ומהות לוי' הרי אין נפגם ע"י הזנות לכן שפיר עדיין אוכלת במעשר וא"כ בזה שוב שפיר שייך לומר באשה שהלך בעלה למדה"י כו' דמשום קנס אמור רבנן דלא ליבטל בה מהות כהונה שבה וככמה דברים הבטילים מה"ת והחמירו חכמים שלא יובטלו וע"כ שפיר היא נפסלת למעשר מפאת מהות הכהונה שבה ודו"ק היטב מאוד ועוד דרק אילו לא הי' שום שייכות לזנות שזינתה לענין הפסול ממעשר הי' זה תימה רבתי דמה לפוסלה ממעשר יותר משאר דברים וכנ"ל משא"כ לפי דרכנו דע"י הזנות נתחדש בה באמת מהות הזר גם למעשר אלא דעיקרה איננו זה ובטל המהות ההיא בעיקרה דנידונית אחרי עיקרה ומש"ה גם לוי' שזינתה נותנין לה מעשר וא"כ עכ"פ לענין הקנס שייך שפיר לקונסה עכ"פ בזה יותר מבשאר דברים שתהי' נידונית משום קנס כפי המהות ההוא המוזר גם למעשר ושפיר מובן ענין הקנס לפוסלה מן המעשר דייקא ודו"ק היטב כי הדברים נכונים ועמוקים בס"ד]

סה) עי"ל עד"ז לפמ"ש כבר כ"פ דבסוטה באמת גוף הענין מוכיח דכוונת התורה שאין יכולה לפגל דאל"כ לא שייך כל ענין ההשקאה כלל אחרי שבידה לבטל כל הפעולה ע"י מחשבת פיגול שלה וא"כ הרי גזה"כ הוא שם דאין יכולה לפגל וכל הקושי' רק דנילף משם אלעלמא דאין בעלים מפגלין וע"כ בתורת לימוד שפיר אין ללמוד משם אלעלמא דבעלמא שפיר י"ל דכהנים שלוחי דידן נינהו וחשובי בעלים מקריב כדמוכח קרא דוהקריב המקריב דמיסתבר לי' לראב"י לפרושי לי' על ההקרבה של העבודה ממש דמחייחסת לבעלים ואיתנהו ממילא מש"ה בכלל קרא דהמקריב אותו לא יחשב ושפיר יכולים לפגל ואי דגלי קרא דבמנחת סוטה אין הסוטה יכולה לפגל אין ראי' מזה אלעלמא דזה הרי אנו רואין דענין שליחות מחייב ענין השתוות והתאמות של השליח עם המשלח דהא מסתפקינן בגיטין בהאומר (דף ס"ה ע"ב) למימר דלא שייך שליחות רק באיש לאיש ואשה לאשה אבל לא באשה לאיש וכן להיפוך ונהי דלא קאי הכי במסקנא שם מ"מ הרי עכ"פ יש לדון מזה דענין השליחות הוא מבקש השתוות מהותי השליח והמשלח

וא"כ מובן ממילא דכל שיש יותר ריחוק והתנגדות בין מהות השליח למהות המשלח אזי הוא סותר ומבטל יותר ענין השליחות וע"כ נראה דישראל נהי שאינו כהן מ"מ הרי ג"כ אינו היפיכיות והתנגדות למהות כהונה ועניינו רק בשלילה לבד שאינו כהן אבל אין לו ג"כ מהות מנגד לכהונה בחיוב וכמובן משא"כ זנות דהוא מהות היפיכיי ומתנגד למהות כהונה דהא חזינן דכהנת שזינתה אזי הזנות מפקיע ומסלק קדושת הכהונה

וא"כ הרי יש לנו לדון מזה דהוא היפיכיי ומתנגד לקדושת הכהונה וא"כ ממילא הא הויא לה מהות הסוטה מהות מתנגד והיפיכיי למהות הכהן העובד בעבודתו דהכהן הוא עובד בכח מהות כהונה שלו ואילו מהות שלה אם זינתה הרי היא מתנגד והיפיכיי למהות כהונה שלו שבכחו הוא עובד וע"כ נהי דגילתה תורה דאין הכהן העובד במהות כהונה שליח הסוטה בעבודתו ואין יכולה לפגל מ"מ שפיר אין ללמוד מזה דגם בעלמא אין הכהן העובד שליח הבעלים כיון דבסוטה יש ריחוק טפי בין מהות הכהן העובד למהות הסוטה ממה שיש בעלמא דבסוטה מהות הסוטה הוא מתנגד והיפיכיי למהות הכהן העובד משא"כ בעלמא דהבעלים רק נשללים ממהות הכהן העובד אבל ג"כ אין מהותם היפיכיי לו וע"כ כיון דענין השליחות מבקש השתוות מהותי השליח והמשלח