גבורות שמונים קכח

ובקדשתי' וגרשתי' אינו פוגם אותה כל כך מש"ה אפי' בבת ישראל אינו נאמן עכ"ל

ולכאורה אינו מובן כלל דמה בכך דאי לוי היתה בת כהן היתה פסולה מן התרומה הרי אינה בת כהן ומה לנו בכך שאילו היתה ואם די"ל כוונתו דכיון דבכהנת פועל לפוסלה מתרומה לכן גם בישראלית הוא פועל פגם מיהת מ"מ הא גופא תיקשי דמנא לן לומר כן דילמא אך במהות כהונה הוא שפועל אבל לא במהות הישראלית ואטו בשביל היות שני פוסל את התרומה נאמר דשני הנוגע בחולין הוא פועל בו פגם מיהת וכל כיוצא בזה ואולם לדברינו הנ"ל דיש מהות כהונה בפועל גם בישראל מובנים הדברים לנכון בס"ד דשפיר הוא פועל פגם בפועל גם בבת ישראל כיון דבמהות כהונה הרי הוא פועל פגם והרי גם בה יש מהות כהונה במה וא"כ עכ"פ מהות הכהונה שבה הרי נפגם ואף דאין נפקותא לדינא בפגם ההוא דכיון דעיקרה זרה הרי בלא"ה אסירא באכילת תרומה מ"מ במציאות בפועל מיהת יש עכ"פ הפגם במהות הכהונה שבה שבו הזנות פוגם וע"כ שפיר הוי מפאת הפגם מגו לחצי טענה כיון דבאומרו נשבית ופדיתי' פגים לה טפי מבאומרו קידשתי' וגירשתי' וכדברי הר"ן ודו"ק היטב מאוד ובמ"א הארכתי בזה מאוד עוד מקריין סגיאין היות מהות כהונה גם בכלל ישראל והחילוק שבין כהן לישראל רק דהכהן עיקרו כהן משא"כ ישראל ולוי עיקרם רק ישראל ולוי אבל מהות וענין כהונה מה יש גם בם

וע"כ נראה דס"ל לראב"י דזהו הענין דכהני שלוחי דידן נינהו היינו דכהנים הם שלוחים של מהות הכהונה אשר בבעלים ישראלים דמהות הכהונה ההוא הרי באמת ראוי להקרבה ורק שעכ"ז א"א להם להקריב בפועל כיון דעיקרם ורובם מהות זר וא"א לחלק שתעשה ההקרבה ממהות הכהונה לבד וע"כ א"א להם להקריב בפועל וא"כ במהות הכהונה עכ"פ הרי זה רק מניעה מבחוץ ופומי' הוא דכאיב דמהות הכהונה מצד עצמו הרי ראוי להקרבה ורק א"א לו להקריב לפי שיקריב גם מהות הזרות עמו וע"כ במהות הכהונה לא חשיב זה אנן לא מצינן למיעבד כיון דרק פומי' הוא דכאיב ובעצמותו הרי ראוי להקרבה [וכבר תמהו בזה על התוס' ישינים עירובין (דף י"ג ע"א) ואכ"מ] וע"כ שפיר יכול הכהן להיות שליח של מהות הכהונה אשר בישראל אשר גם הוא יכול להקריב בעצמותו [וכבר כתבתי מעין זה בשינוי לעיל אות (ו') ע"ש] ודו"ק היטב

ולפי"ז נראה דאין עוד חשש בסוטה לשמא זינתה והיא טמאה ותערים לפגל את המנחה לשלא תובדק דז"א דכיון דזנות מפקיע קדושת הכהונה דכהנת א"א שזינתה נפסלת מכהונה ומתרומה וא"כ אם האמת שזינתה שוב הרי פקע מהות כהונה שבה ע"י הזנות דכמו דכהנת ממש נפקעת הקדושה ע"י הזנות ה"ה מהות הכהונה אשר בישראלית נפגם ונסתלק ג"כ ע"י הזנות וכמו שכתבנו בהסברת תי' הר"ן הנ"ל והוא פשוט וא"כ כיון דאין בה מהות כהונה שוב הרי אין הכהן שלוחה כלל ואינה קרוי' מקריב ושוב שפיר אין יכולה לפגל כלל (והא דאמר ראב"י דבעלים מפגלין היינו רק בישראל שלא קיבל פגם כהונה ורק הזרות לבד מעכבת בו בהקרבה דאז חשוב מקריב מפאת הכהונה שבו ויכול לפגל אבל כל שחל בו פגם שהי פוגם גם בכהן עצמו ומסלק כהונתו כזנות וחללות אזי שפיר גם ישראל אין יכול לפגל עוד וכנ"ל וא"ל דבאשה בלאה"נ מה מועיל מהות כהונה שבה הרי אשה פסולה להקרבה בלא"ה ואפי' אשה כהנת דז"א דמה שאשה פסולה להקרבה הוא ג"כ רק ענין זרות ולפי דברינו דיש מהות כהונה גם בזר ה"ה דיש מהות כהונה גם באשה הראוי להקרבה ורק שעיקרה זרה לכך ואכתי שפיר הכהן שליח המהות ההיא גם באשה ורק דאם נעשה בה דבר של פגם ותיעוב המתנגד לקדושה ההיא ומסלקה כזנות אזי שפיר הוא מסלק גם הקדושה אשר בהזרה ופקע קדושת הכהונה מינה ודו"ק היטב מאוד ושפיר אין הכהן שלוחה עוד: