גבורות שמונים קכה

דברי היראים די"ל דגם הך קרא דוכפר הכהן על הנפש מתפרש באמת על בסמוך ומכאן הוא דילפינן מצות עמידת הבעלים על הקרבן דמפרשינן וכפר הכהן על הנפש על בסמוך ולכן צריך שיעמוד המתכפר בסמיכות לכהן המכפר עליו בהקרבה ורק דלולי הך קרא דתשמרו להקריב לי במועדו שלא הי' לנו גילוי כלל בשום מקום היות זה ענין מצוה שיעמדו הבעלים על הקרבן אזי לא הי' לנו לפרש כן ולא הי' לנו לחד מלבנו דבר כזה דמצוה שיהיו הבעלים עומדים על הקרבן מהאי קרא דוכפר הכהן על הנפש כיון דאפשר לפרש קרא כפשטי' שיכפר עליו מחטאו ורק כיון דמצינו כבר מצוה זו בתמיד בקרא דתשמרו לכן כל כי האי גילוי מילתא בעלמא הוא ויש לנו לפרש שפיר גם קרא דוכפר הכהן על הנפש היות הכוונה על בסמוך ושיש חיוב זה גם בשאר קרבנות וכזה מצינו בדוכתי טובי

[ואפילו מאן דלית לי' על בסמוך מ"מ כאן דמצינו כבר מצות עמידה בתמיד וגילוי מילתא בעלמא הוא י"ל דכ"ע מודי דמפרשי' על בסמוך והוי כמו מוכח עניינא דמבואר ביראים שם ג"כ דהיכא דמוכח עניינא דהכוונה בסמוך לכ"ע מפרשי' בסמוך עש"ה והנה מה שתמהתי מדוע ילפי' דין עמידה מתמיד אכלהו קרבנות ולא ילפי' ככה לדין ביקור הנה לפי איבעי' דזבחים (דף נ' ע"ב) אי דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בבנין אב ע"ש דנשאר באיבעי' דלא איפשיטא א"כ אי נימא דאין חוזר ומלמד א"כ הא ניחא בפשיטות דרק דין ביקור דבתמיד גופי' ילפי' לי' רק מג"ש מפסח לכן שפיר אין חוור ומלמד בבנין אב אשאר קרבנות משא"כ חיוב עמידה דכתי' בגופי' דתמיד בתיבת תשמרו דמפרשי' שיעמדו הבעלים וישמרו על קרבנן שפיר ילפי' מתמיד בבנין אב אכלהו קרבנות ואך דא"כ הא אכתי תיקשי דה"ל לגמ' זבחים הנ"ל למיפשט איבעי' הנ"ל מדין ביקור דאינו נוהג בכלהו קרבנות ואילו דין עמידה נוהג דע"כ דדבר הלמד בג"ש אינו חוזר ומלמד בבנין אב וכנ"ל]

ואולם לדרכנו פה בזה ניחא שפיר בעזה"י דהא י"ל דא"א ללמוד כלל מתמיד בבנין אב אכלהו קרבנות דמה לתמיד שכן תדיר וכליל ע' פסחים (דף ס"ו ע"א) ויש עוד להמציא פירכות ואי דא"כ תו מנ"ל עמידה בשאר קרבנות י"ל דילפי' לי' מוכפר הכהן על הנפש דמפרשי' על בסמוך וכנ"ל וא"כ כיון דפלוגתא היא בכ"ד אי מפרשינן על בסמוך או לא א"כ ממילא הא אין לפשוט האיבעי' מזה דדילמא הלכה כמ"ד דמפרשי' על בסמוך וא"כ הא אין ראי' ואי דעכ"פ הו"ל להש"ס למימר כתנאי זה אינו קושיא כיון דלא מצינו פלוגתא מפורשת לתנאי בזה אי דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד כו' והוא רק דקדוק רחוק בפלפול וכדמצינו כן בכ"ד וא"כ עכ"פ גוף הדברים נכונים בס"ד דמ"ד דמפרשי' על בסמוך ילמוד דין עמידה מיכפר הכהן על הנפש ומאן דלית לי' על בסמוך יסבור דדבר הלמד בג"ש אין חוזר ומלמד בבנין אב וע"כ לדידי' הלימוד שפיר מתמיד כדברי הספרי ואי דא"כ אמאי לא ילפי' גם דין ביקור מתמיד ז"א דביקור הא נפיק בתמיד רק מג"ש ודבר הלמד בג"ש הא אין חוזר ומלמד בבנין אב וזהו ג"כ שיטת הספרי הנ"ל עצמו ויש לדון בזה עוד בכמה אנפי ואיך שיהי' עכ"פ בסברת ראב"י דזבחים (דף מ"ז ע"א) הנ"ל שפיר ניתן להאמר כן דס"ל על בסמוך ומפיק דין עמידת הבעלים על הקרבן מקרא דוכפר הכהן על הנפש וכנ"ל

[ועיין ברש"י סוטה (דף ח' ע"א) שם דמצות עמידת הבעלים על הקרבן הוא דמי שיכול לכנוס לעזרה נכנס ומי שאין יכול מפני הטומאה עומד בחלל שערי נקנור שלא נתקדש ע"ש ובב' גווני אלו שפיר חשיב בסמוך דענין סמוך הכל לפי הענין דבשוחט פסח על החמץ הוי על בסמוך שיהא עמו בעזרה ואילו בשחיטת תודה על הלחם די בהיות הלחם בירושלים ובלבד שלא יהי' חוץ לחומת בית פאגי ע' פסחים (דף ס"ג ע"ב) ומנחות (דף ע"ח ע"ב) ואף דערל וטמא