גבורות שמונים קכא

במחשבה דחוי' הוא. רש"י). אמר אביי חטאת קרי' רחמנא (אפי' כי נתן לבונה והילכך מהני בה מחשבה למיפסל. רש"י) כו' וא"כ האי שינויא דחטאת קרי' רחמנא על כרחך הא אמנחת קנאות נמי קאי דאל"כ הא עדיין הקושי' במק"ע אמנחת קנאות מיהת דנאמר בה ג"כ בברייתא דפסלה בה מחשבה משליקט לבונתה וע"כ דאמנחת חוטא ואקנאות אתרוייהו קא משני אביי הך שינויא דחטאת קרי' רחמנא וכמובן בפשיטות וא"כ הרי מבואר זה בגמ' דמנחת קנאות חטאת קרי' רחמנא

ועיין בפיה"מ להרמב"ם ריש מנחות שכ' אהך דמנחת חוטא ומנחת קנאות פסולין שלא לשמה וז"ל ונאמר במנחת קנאות מנחת זכרון מזכרת עון ולפי שזכר בה עון עשו אותה כמנחת חוטא וכבר ידעת מה שנאמר במנחת חוטא שקראה חטאת עכ"ל. ומובנת בזה גמ' הנ"ל דבמנחת חוטא הא כתיב חטאת להדיא ומנחת קנאות נמי הואיל וכתיב בה מזכרת עון דינה כמנחת חוטא וכ"ה גם בפי' הרע"ב ריש מנחות בשינוי וז"ל ומנחת קנאות הואיל וכתיב בה עון דכתיב מנחת זכרון מזכרת עון כחטאת שויוהו רבנן עכ"ל ואין כוונת הרמב"ם והרע"ב דפסול מחשבה במנחת קנאות מדרבנן הוא כמו שהבין בתוס' חדשים על המשניות ריש מנחות שם בכוונתם דלא עלה זה על דעתם עולם רק כוונתם דחכמים פירשו והבינו תיבת עון כאילו הי' כתוב תיבת חטא וחטאת דעון וחטא משמעותם שוה וה"ל כאילו הי' כתוב בה חטאת ולכן דינה מה"ת דין מנחת חוטא וחטאת וז"פ

ועכ"פ הרי מפורש בגמ' מנחות (דף נ"ט ע"ב) הנ"ל דחטאת קרי' רחמנא גם על מנחת קנאות ואין תימה עוד על רש"י וע' מנחות (דף ד' ע"א) ויל"ע עוד בזה במנחות (דף ק"ח ע"א) ע"ש דמייתי ברייתא דתני' לא ישים עלי' שמן ולא יתן עלי' לבונה כי חטאת היא (דכתיב במנחת חוטא) א"ר יהודה היא קרוי' חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כ"ג שאינה קרויה חטאת כו' ועש"ה דאחרי העיון שם אף דאמר היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לא ממעט זה למנחת קנאות שלא תקרא חטאת ורק לעשירית האיפה של כ"ג הוא דממעט אבל מנחת קנאות אדרבה משמע גם משם דקרויה חטאת מדאינה טעונה לבונה כמוה עש"ה ברש"י ותבין]

ומעתה נראה דכיון דהא דפסלה מחשבה במנחת קנאות מחטאת הוא דילפי' ע"כ א"א שיפסול בו רק פסול מחשבה אשר יש לו מציאות בחטאת משא"כ פיגול דבעלים היכא דהבעלים יודעין שהקרבן נפסל עי"כ דאין מציאות לפיגול זה בחטאת דהא בחטאת כה"ג לאו פיגול הוא כלל אלא פסול מפאת העדר הרצון בכפרה אבל פיגול אינו כלל וכלל וכנ"ל וע"כ גם במנחת קנאות בכה"ג אינו פיגול כלל וא"כ אם תחשב הסוטה מחשבת פיגול בזדון כדי שלא תובדק הא לא תועיל כלל דלא תתפגל המנחה כלל עי"כ וא"ל דהא עכ"פ תיפסל המנחה כמו בחטאת ואכתי הרי לא תובדק דז"א דהא מה שנפסלת בחטאת הוא רק מפאת העדר הרצון בפעולת החטאת היינו בכפרה דהיא פעולת החטאת דדבר זה פוסל בחטאת משא"כ במנחת קנאות הא לא שייך זה לומר דעכ"פ תיפסל המנחה מפאת שאין הסוטה דהיא הבעלים שלה רוצה בפעולתה היינו בפעולת בירור שלה דאין רוצה שתעשה הבירור מדבאה לפגלה ולפוסלה דז"א דהא במנחת קנאות על כרחך דאין פוסל כלל מה שאין הסוטה רוצה שתעשה המנחה פעולת הבירור דאילו הי' זה פוסל במנחה הרי בפשיטות וודאי לא הי' אפשר לשום מנחת קנאות שתיקרב דשמא הסוטה טמאה ואין חפיצה בלבה בפעולתה שתעשה פעולת הבירור ואם היא טמאה הא וודאי אין חפיצה בזה שתעשה המנחה פעולת הבירור ותמות או שאינה מאמנת בזה ובכל גווני הרי הי' למנחה ליפסל כמו בחטאת דפסול בין באין רוצה ובין באין מאמין בכפרה וכנ"ל וא"כ שוב הרי לא תובדק כלל כיון דהמנחה פסולה