גבורות שמונים קיג

כדברינו י"ל דמה דרחמנא קריי' נדבה הוא רק נדבה מאיליו שהתורה מכשירתו ועושאתו נדבה אבל הקדש הבעלים נעקר ע"י מחשבת השלא לשמה ודו"ק היטב]

ולפי"ז כיון דפסול מחשבה שאינו עולה לבעלים על ידו רק נשאר קרבן כשר ה"ל גם הקרבן כשר שנשאר רק נדבה מאיליו ולא הקדש הבעלים א"כ שיב הרי אין הבעלים בעלים בו כלל ואין להם כח לפגל וא"כ שוב שפיר ניחא וכמובן דכיון דבחטאת אם יחשב אחר השוחט שאינו שוחט בשביל בעלים א"כ הא ה"ל מחשבה שלא לשם בעלים ומחשבה שלא לשם בעלים בחטאת הרי דינו דכשר ואינו מרצה וכנ"ל ושוב אין הבעלים בעלים בו ולא מהני מחשבת פיגול דידי' ושוב לא משכחת בשחיטת חטאת כלל מחשבה לבעלים דממ"נ אם שוחט בעצמו או ע"י שלוחו הוי מחשבתו בתורת שוחט לא בתורת בעלים ואם אחר שוחט שלא בשליחות אין מחשבת הבעלים מפגלת כלל ואם כן שוב גם במנחת סוטה דמהני בה מחשבה רק משום דחטאת קרייא רחמנא נמי אין מחשבה לבעלים בקמיצה כיון דבשחיטה שכנגדה בחטאת אין בה מחשבה לבעלים וא"כ הא ניחא ג"כ שפיר בס"ד

עוד יש לי לומר טעם אחר דאין פיגול לבעלים בקמיצה דמנחות גם לראב"י וזה עפ"י המבואר במנחות (דף ב' ע"ב) שם בהך דס"ל לר"ש דאין מחשבת שינוי קודש במנחות משום דמעשי' מוכיחין עלי' שהקומץ מחבת לשום מרחשת מעשי' מוכיחין עלי' שהיא מחבת כו' כנ"ל ואמר התם רבה דה"מ במחשבה שינוי קודש אבל מחשבת שינוי בעלים יש גם במנחות לר"ש ואי' שם בגמ' א"ל אביי לרבה מכדי מחשבה דפסל רחמנא היקישא הוא מה לי שינוי קודש מה לי שינוי בעלים ובתוס' שם ד"ה מכדי פירשו דה"ק דכיון דשינוי קודש לא פסיל משום דמעשי' מוכיחין ה"ה שינוי בעלים דילפי' משלמים כי האי גוונא דמה שלמים לא חלקת ובין שינוי קודש לשינוי בעלים לפסול) אף מנחה לא תחלוק להכשיר דכה"ג דריש תנא דבי חזקי' בפ' אלו נערות גבי מכה אדם ומכה בהמה כו' עכ"ל התוס'

ולפי"ז נראה לדרכנו דבשלמים יש מחשבת פיגול לכהן לראב"י בשחיטה וקבלה וזריקה אבל לא בהולכה דס"ל כר"ש דכיון דאפשר לבטלה לא פסיל בה מחשבה ולבעלים אין פיגול בשלמים רק בשחיטה וקבלה לחוד אבל לא בהולכה מטעם הנ"ל וגם בזריקה משום דהמחשבה בגמר זריקה הוא דחיילא ואז כבר אינן בעלים וכנ"ל ובמנחה יש מחשבה לכהן בקמיצה ובהקטרת קומץ לחוד דבקידוש קומץ והולכתו אין לו מחשבה את דאפשר לבטלן דגם קידוש אפשר לבטלו כראב"י דאי בעי עביד ביד דס"ל דאין היד נחשב כלי וככל הנ"ל וא"כ אין מחשבה עוד לבעלים במנחה לא בקידוש קומץ ולא בהולכתו ולא בהקטרתו ואין לדון עוד לענין הבעלים רק על הקמיצה לבד וכנ"ל בארוכה

וע"כ י"ל דגם בקמיצה אין מחשבה לבעלים מטעמא דלא חלקת דכל פיגול משלמים נמי הוא דילפי' וע"כ אית לן למימר ג"כ מה שלמים לא חלקת בין שחיטה לקבלה בבעלים לפסול במחשבת פיגול כך מנחה לא תחלוק בין קמיצה לקבלה להכשיר וכיון דבקבלה אין מחשבה לבעלים משום דהיא עבודה שאפשר לבטלה לכן גם בקמיצה אין מחשבה לבעלים ואין לומר דא"כ גם לכהן ג"כ לא יהי' מחשבת פיגול בקמיצה והקטרה דמנחות דנימא נמי מה שלמים לא חלקת במחשבת פיגול דכהן בין שחיטה וקבלה וזריקה לפסול כך במנחה לא תחלוק להכשיר וכי היכא דאין לו פיגול בקבלה דמנחות ה"נ לא יהי' לו בקמיצה והקטרת קומץ דז"א די"ל דתרתי אטו חדא לא אמרינן לא חלקת דשנים מכריעין את האחד וע"כ אדרבה אמרי' להיפוך סברא דלא חלקת לפסול דמה שלמים לא חלקת בין קבלה לשחיטה וזריקה לפסול אף מנחה לא תחלוק בין קבלה לקמיצה והקטרה לפסול ולכן מהני שפיר פיגול דכהן גם בקבלה דמנחות לפגל אע"ג דהיא עבודה שאפשר לבטלה מילפותא דלא חלקת ומיושבת