גבורות שמונים קיא

מיהת הואיל ועביד שלא בשליחות בעלים וע"כ הוא עקירה מן הבעלים מיהת והקרבן גופי' כשר רק שאינו עולה לבעלים הואיל ועבד העובד מפאת עצמו לא בשביל בעלים ודו"ק וא"כ בחטאת ממילא הוא פסול ג"כ כיון דאין חטאת בא נדבה וכל שאינו עולה לבעלים הוא פסול ממילא וכמ"ש כבר ב"פ] וא"כ עכ"פ בחטאת מיהת הא לא משכחת מחשבת פיגול לבעלים בשחיטה וכנ"ל דממ"נ אם שחט בעצמו או ע"י שלוחו דששא"כ והוי כשחט בעצמו הרי מחשבתו בתורת שוחט לא בתורת בעלים ואם שחט אחר שלא בשליחותו הרי פסול הוא ושוב אין מחשבת פיגול שלו חל דלא קרב המתיר כמצוותו וא"כ לדברי רש"י מנחות (דף ה' ע"ב) שהבאתי כבר כ"פ דכ' דכל פסול מחשבה דפסול במנחת קנאות היינו משום דחטאת קרייא רחמנא ע"ש וע"כ ממילא כל פיגול שאין לו מציאות בחטאת לא מיפגול ג"כ במנחת קנאות ואף דבחטאת הוא רק משום דלא שייך כי היכא דאמרי' הכא לענין דיני פיגול הנלמדים משלמים דכל שאינו בשלמים אף רק מפאת דלא שייך אינו פיגול בשום מקום וכנ"ל וא"כ שפיר אין מחשבת פיגול כלל לסוטה בקמיצה דמנחת קנאות כיון דאין מחשבת פיגול לבעלים בשחיטה שכנגדה בחטאת וכמובן

[והנה מה שכתבנו דמחשבה שלא לשם בעלים אף דאין מחשב לשם אחר הוא ג"כ פסול לכאורה יש לו סתירה ממאי דאמרי' ריש זבחים דשוחט חטאת על המחויב עולה כשרה משום דבעי' מחשבה על מחויב כפרה כמותו ואמאי דל מחשבתו על אחר מהכא מפאת ואינו מחויב כפרה כמותו מ"מ הרי היא מחשבה שלא לשם בעלים מיהת ווה לבד הרי ג"כ פוסל ואולם אין זה מוכרח די"ל דמחשבה על אחר המחויב עולה אין נחשב מחשבה שלא לשם בעלים כיון דלא חישב שלא לשם בעלים ואם א"א לו שיפסול מפאת מחשבת האחר נשאר ממילא כאילו לא הי' לו מחשבה כלל דהוא סתמא וכשר וע' זבחים (דף ג' ע"א) גט דל נכרית מיני' ה"ל סתמא כו' וע' דעת קצת ראשונים בקידושין ריש האומר דבמקדש לאחר ל' ונתקדשה לאחר תוך ל' דלא הוי זה חזרה מן הראשון והוא דוגמא לכאן]

עוד יש לי לומר דאפי' נימא דמחשבה שלא לשם בעלים לא חשיבא כמחשבת שינוי בעלים ורק במחשב על אחר הוא דפסול מ"מ נראה דבחטאת מיהא אין עולה לבעלים לשם חובה בכה"ג וזה דהא שינוי בעלים בשחיטה באם אינו ענין משינוי קודש ילפי' לי' ע' היטב בזבחים (דף ד' ע"א וע"ב) ושם ודף ח' ע"א) עש"ה וא"כ מחשבה שלא לשם בעלים יש לדונה ממחשב בשלמים שלא לשם שלמים (עש"ה בזבחים) דנראה לפי"ז דג"כ הוא כשר דלא הוי מחשבת שינוי קודש רק במחשב בשלמים לשם קרבן אחר לשם עולה וכדומה אבל שלא לשם שלמים לא מיפסיל וכמובן ואולם הרי הדבר צריך טעם באמת וכנ"ל דהא בקרא לא כתיב לשם אחר רק ואת האיל יעשה זבח שלמים שתהא עשייתו לשם שלמים עש"ה וא"כ הא ראוי דניבעי לשם שלמים דווקא וכל שאינו לשם שלמים ראוי שיוחשב שלא לשמה וצ"ל דמחשבתו שלא לשם שלמים הרי מכריח רק שאינו שלמים לפי מחשבתו אבל הרי אינו מכריח שיהי' זבח אחר דהא יכול להיות לא שלמים ולא זבח אחר ואם תאמר מה יהי' ז"א דהא יכול להיות חולין דאינם לא שלמים ולא קרבן אחר וע"כ ה"ל מחשבתו ואת שלא לשם שלמים רק כאילו חישב לשם חולין ולשם חולין הרי הוא כשר לגמרי כש"ס הנ"ל שם (דף ג' ע"א) וע"כ שפיר גם שלא לשם שלמים לא מיפסיל כ"ז שאין מחשב לשם קרבן אחר בהדיא כגון לשם עולה וכדומה ודו"ק היטב מאוד

ולפי"ז שפיר גם בשלא לשם בעלים דוגמתו אין פוסל רק במחשב לשם אחר אבל מחשבה שלא לשם בעלים לחוד דינו ג"כ רק כמחשב לשם חולין דכשר דכיון דרק באם אינו ענין משינוי קודש ילפי' לי' לכן דינו כמו בשינוי קודש וכמובן [וע' תוס'