גבורות שמונים קי

נ"כ אין עולה לבעלים לשם חובה ולא בעינן כלל מחשבה לשם אחר וכנ"ל וע"כ שפיר יש תמיד המנע העלי' לבעלים לשם חובה מפאת מחשבה שלא לשם בעלים בין בשינוי בעלים ובין בשינוי קודש וכנ"ל ושפיר נקט הש"ס בשוחט שלא לשם בעלים כיון דגם בשינוי קודש יש ג"כ פסול זה וע"כ הוא כולל יותר וכנ"ל וכמובן]

[ואם גם לא תרצה להעמיס כוונתנו זאת בדברי התוס' ב"ק הנ"ל רק תפרש דבריהם דכוונת הש"ס בין אמחשבת שינוי בעלים ובין אמחשבת שינוי קודש והא דאמר בשוחט שלא לשם בעלים אמר הכי בתרי גווני היינו אמחשבת שינוי בעלים דהיתה המחשבה להדיא כן שלא לשם בעלים ואמחשבת שינוי קודש מפאת הדין דאינו עולה לבעלים וקרי הש"ס להעדר העלי' לבעלים שלא לשם בעלים או דכוונת הש"ס אב' המחשבות גם יחד רק מפאת שאינו עולה לבעלים וה"ק בשוחט באופן כזה שאינו עולה לבעלים היינו אם ששחט במחשבת שינוי קודש או ששחט במחשבת שינוי בעלים [אם דלשון התוס' אין מדוקדק קצת לפי"ז דו"ק ותשכח] מ"מ גם זולת דברי התוס' הדברים בעצמותם ניתנו להאמר בעזה"י דאם כוונת התוס' כנ"ל הוא פי' דחוק באמת דלשון הגמ' שוחט שלא לשם משמעותו השטחיי רק מחשבה שלא לשם לא דמה שאינו עולה לבעלים קרי לי' הש"ס שלא לשם וכמובן וע"כ שפיר יתכן לומר כדברינו הנ"ל דקאי אמחשבה שלא לשם בעלים ממש והא דנקט הא טפי משינוי קודש היינו משום דגם בשינוי קודש יש מחשבה זאת ממילא מפאת הדין דאינו עולה לבעלים וכנ"ל

ואולם יש להקשות לכאורה על סברתנו זאת דגם בשינוי קודש יש פסול שינוי בעלים תמיד מגמ' זבחים (דף ס"ז ע"א) דאהא דתנן שם (דף ס"ו ע"ב) במשנה עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת ר' אליעזר אומר מועלין ור' יהושע אומר אין מועלין אמר שם בגמ' וז"ל הגמ' תניא א"ל ר"א לר' יהושע אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו ומועלין בו כו' א"ל ר' יהושע לא אם אמרת באשם שאם שינה את שמו לא שינה את מקומו כו' אמר לו ר"א אשם ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו ושינה את מקומו ומועלין בו כו' א"ל ר' יהושע לא אם אמרת באשם ששינה את שמו ושינה את מקומו ולא שינה את מעשיו כו' אמר רבא ונימא לי' אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים יוכיח ששינה את שמו ושינה את מקומו ושינה את מעשיו כו' (שינוי בעלים כשינוי מעשה חשיב לי', רש"י) וא"כ מדבעי' שיחשב בהדיא שינוי קודש וגם שינוי בעלים א"כ הא משמע דשינוי קודש גרידא אין בו מחשבת שינוי בעלים אף דממילא אין עולה לבעלים ואולם י"ל דשם הא בעי' שינה את מעשיו וע"כ י"ל דמחשבה שלו לשם בעלים נהי דג"כ אין עולה על ידו לבעלים לשם חובה מ"מ ה"ל רק פסול מחשבה ולא מיקרי שינוי מעשה רק במחשב לשם אחר שעוקרו במחשבתו מבעליו לבעלים אחרים ודו"ק וע' זבחים (דף ד' ע"א) דאמר דשינוי קודש הוי פסולו בגופו ולא שינוי בעלים ושם (ע"ב) דחי זה דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו מחשבה בעלמא שינוי קודש נמי מחשבה בעלמא כו' ועכ"פ הוא לכאורה סתיר' להך (דדף ס"ז ע"א) דחשיב שינוי בעלים שינוי מעשה טפי משינוי קודש דלא הו אלא מחשבה בעלמא ויש ליישב ואכ"מ]

והנה לפי הצעה הנ"ל דאם ישחוט אחר שלא בשליחות בעלים אינו עולה מיהת לשם חובה ופסול בפסח וחטאת משום דהוי מחשבה שלא לשם בעלים [ומובן מאיליו דכוונתנו בכ"ז לסברת הרמב"ם דבכל עבודות יש מחשבת שינוי בעלים ולא בע"מ לזרוק לחוד ונראה עוד דגם זולת סברא הנ"ל דהוי מחשבה כו' ג"כ י"ל בפשיטות דאין עולה לבעלים בשוחט שלא בשליחותם דהא סברת הרשב"א נדרים הנ"ל דהוא פסול לגמרי מה שנעשה שלא בשליחות והי' צריך להעשות בשליחות וע"כ אפי' נימא דאינו פסול מ"מ שפר ניתן להאמר עכ"פ דאינו עולה לבעלים