גבורות שמונים קו

להיות פסול לא פיגול צ"ע באמת דפסול וודאי אין לו להיות רק או פיגול או כשר דהא הוא לא עשה דבר רק שפיגל וא"כ אם אין פיגולו חל הרי אין כאן עוות ושוב אין השליחות מתבטלת ושוב הרי ראוי שישאר כשר ואך דהסברות מתהפכות בזה וכנ"ל וא"כ הרי אין לתפוס רק או צד הפיגול או צד הכשרות וא"כ לפי קושית הגמ' דאין לו להיות פיגול ע"כ כוונת הגמ' דראוי שישאר כשר וכנ"ל והיינו משום דס"ל לסוגי' זו בסברות המתהפכות דראוי שישאר בשלילה ובהעדר החלות וכנ"ל]

ולפי"ז הא דמשני הגמ' א"ק לא יחשב מכל מקום הא חדית קרא רק בכה"ג דהסברות מתהפכות שאין נשאר בצד השלילה והעדר החלות רק נשאר בצד החלות משא"כ היכא דיש פסול מפאת עקירת השליחות בפועל דשחט אחר בפועל שלא בשליחות ולא מפאת עוות הפיגול הוא דיש ביטול השליחות רק דשחט בפועל שלא בשליחות ופסול מש"ה ואפי' לא יחול הפיגול מ"מ הוא פסול מפאת דשחט להדיא שלא בשליחות א"כ בכה"ג הא לא מצינו דגילה קרא שיהי' חלות לפיגול ושפיר ראוי להיות הדין עדיין דאין חלות לפיגול משום דלא קרב המתיר כמצותו דרק בעובד בשליחות ופיגל דמפאת עוות הפיגול הוא דאתה רוצה לומר שיתבטל השליחות ולא יחול הפיגול דאז כיון דאינו פיגול שוב הרי אין עוות ושוב אין ביטול השליחות ושוב יש לו לפיגול לחול וכה הסברות מתהפכות תמיד וע"כ בזה הוא דגילה קרא דנשאר בחלות הפיגול אבל היכא דיש פסול בעצם של עבודה שלא בשליחות כשוחט להדיא שלא בשליחות בזה הא לא גילה קרא ושפיר אין לו לפיגול לחול וכמובן ודו"ק היטב מאוד ואם כן שפיר הרי קמו דברינו דבשוחט שלא בשליחות אין הפיגול חל והא דמשמע הסתימות בכל דוכתא דגם בשחיטה יש פיגול לכהן וא"צ שיהי' הפיגול מדעת הבעלים היינו בסתמא דשחיטתו בשליחות הבעלים כמצותו דאין להשליחות להתבטל רק מפאת עוות הפיגול ובזה הא יש קרא דלא יחשב ושפיר הפיגול חל משא"כ בשוחט בהדיא שלא בשליחות שפיר אין לו לפיגול לחול

ואולם לכאורה גם בזה יש לדון עדיין די"ל דאין כאן היפוך הסברות בהך דנדרים כלל רק כיון דא"א שיוכשר רק ע"י שתאמר תחלה שיש פסול ולא חייל הפיגול משום דלא קרב המתיר כמצותו ע"כ על כרחך לו להיות פסול עכ"פ ודו"ק וא"כ כיון דע"כ צריך להיות מפאת מחשבתו או הפיגול או הפסול א"כ ממ"נ הרי עוות דהפסול הרי הוא ג"כ עוות ושוב הא וודאי יש ביטול השליחות מפאת העוות ושוב בוודאי אין כאן פיגול כיון דפסול וודאי מצד ביטול השליחות ואין כאן היפוך הסברות כלל ודו"ק היטב מאוד

ואולם נראה לומר עוד עד"ז בפשיטות טפי דכיון דקרא דלא יחשב אתי רק אהיכא דבאין לומר ביטול השליחות מפאת עוות הפיגול מטעמא דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי א"כ מניין לנו היות כוונת הגזה"כ דאף דבטלה השליחות מ"מ חייל פיגול גם עם ביטול השליחות לשנלמוד מזה דגם היכא דעושה העבודה להדיא שלא בשליחות ומפגל נמי חייל פיגול דילמא כוונת הגזה"כ להיפוך לחדש דלא אמרי' בזה הך דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי ושאין עוות הפיגול מבטל לשליחות העבודה כלל דגוף הך סברא דעוות הפיגול יבטל שליחות של גוף העבודה הא לא ברירא כל כך דהעבודה שעשה הרי טוב עשה ואם חישב עמה מחשבת חוץ לזמנו הרי רק המחשבה הוא עוות ורק על המחשבה אינו שליח אבל מדוע תובטל שליחות גוף העבודה ובשלמא אם ע"י ביטול שליחות העבודה הי' נתקן המעוות ונכשר הקרבן הי' סברא לומר דניחא להו לבעלים בביטול השליחות עבור שיוכשר הקרבן ויצאו ידי חובת קרבנן אבל אחרי דבלא"ה יופסל הקרבן מפאת ביטול השליחות א"כ שוב הא לא איכפת להו לבעלים כלל וא"כ שוב מה שעשה הרי טוב עשה ושפיר יש השליחות עליו עדיין ורק המחשבה שאינה נכונה ואינה מן העבודה ואדרבה היא פסול העבודה עלי' הוא שאין