גבורות שמונים קה

למיעבד ושלוחי דידן מצי עבדי דקיי"ל כר"ה ברי' דר' יהושע דאמר הכי ורק הש"ס לא בעי למיפשיט מאמורא רק ממשנה או מברייתא אבל האמת הוא כר"ה ברי' דר"י הנ"ל וכמ"ש תוס' קידושין (דף כ"ג ע"ב) עש"ה א"כ הרי א"צ להך דרשא לפי האמת וא"כ י"ל דלפי האמת לא דרשינן באמת כלל להך דרשא לומר דלא יחשב אתי לרבות דגם בעבודה הנעשית שלא בשליחות בעלים במקום שצריך שליחות בעלים מ"מ חייל מחשבת פיגול דמהך דכהנים שפיגלו כו' הא לא קשיא כלל לפי האמת דקאי רק אעבודות המסורות לכהנים קבלה והולכה וזריקה דלא הוו בהו שלוחי דידן ואין שם פסול כלל מפאת שאינו בשליחות בעלים אבל בשחיטה י"ל שפיר דלא חייל פיגול כל שנעשה השחיטה שלא בשליחות בעלים וכמובן

ועוד דגם לפי התי' האחר דתוס' קידושין שם דאיבעי' דנדרים הנ"ל הוי גם לר"ה ברי' דר"י הנ"ל דמ"מ בעי אי כהנים הם שלוחי דידן נמי או שלוחי דרחמנא לבד ע"ש מ"מ ג"כ לא קשיא דכיון דלפי הסברא ראוי לומר דעבודה הנעשית שלא בשליחות ה"ל פסול ואין ראוי לפיגול לחול וכסברת המקשן ורק התרצן חדית דגזה"כ הוא מריבויא דלא יחשב א"כ הא אית לן למימר דריבויא אתי רק אשאר עבודות דלא הוי בהו כהן שליח הבעלים לבד רק שליח הבעלים נמי וא"כ אין עשותו שלא בשליחות בעלים חסרון כ"כ כיון דאינו שלוחו לבד רק שלוחא דרחמנא ג"כ ושלוחות דרחמנא הא אין מתבטל ע"י פיגולו דהא נתנה לו תורה כח לפגל וע"כ רק בזה הוא דגילה קרא דאין פוסל עקירתו השליחות ושפיר הפיגול חל אבל בשחיטה דהוא שליח הבעלים לבד לכן שפיר עדיין יש לנו לומר כסברא החיצונה דאם עושה שלא בשליחות הוא פסול ושפיר אין הפיגול חל דכיון דמסברא אית לן למימר כן לולי קרא א"כ תפשת מועט תפשת ולית לן לאוקים קרא רק אשאר עבודות דלא הוי נגד הסברא לגמרי משא"כ בשחיטה דאיכא סברא אלימתא טפי לפסול מבשאר עבודות כיון דבשחיטה הוא שליח הבעלים לבד לכן שפיר נשאר כפי הסברא החיצונה וכמובן

ואולם הנה יומצא לפי"ז דלא יהיה מציאות פיגול בשחיטה רק או כששחטו בעלים בעצמן ופיגלו בשחיטתם או אפי' בשחט כהן או אחר ופיגל מדעת הבעלים שידעו והסכימו גם על הפיגול דאילו כששחט כהן או אחר אפי' בשליחות בעלים ופיגל שלא מדעת הבעלים שוב הא כיון שפיגל הרי מתבטל השליחות ע"י הפיגול מטעמא דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי ושוב עדיין הרי יש כאן פסול מפאת עקירת השליחות ושוב הרי אין כאן פיגול עדיין דלא קרב המתיר כמצותו וכרשב"א הנ"ל דפי' כן קושית הגמ' דנדרים הנ"ל דמפאת עוות הפיגול השליחות מתבטלת והוי פסול מש"ה ואין לו לפיגול לחול וזה רחוק קצת לומר דלא יהי' פיגול לכהן בשחיטה רק מדעת הבעלים דסתימות לשון המשניות והגמ' בכולי' קדשים לא מוכחא הכי ואפי' בדעת ראב"י נמי רחוק לומר דפליג בהא

ואולם נתיישבתי דבלאה"נ לא קשיא כלל מהך שינוי דגמ' דאמר א"ק לא יחשב מכל מקום וזה דבאמת הרי צריך להבין קושית הגמ' הנ"ל דמה זה דפריך דכיון דפיגל וה"ל הפיגול עוות ומתבטלת השליחות מטעמא דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי וה"ל פסול מפאת ביטול השליחות ע"כ ראוי שלא יחול הפיגול כיון דלא קרב המתיר כמצותו וק' דהא אם תאמר שלא יחול הפיגול שוב הרי אין כאן עוות ושוב הרי לא נתבטל השליחות ושוב העבודה כשירה ושוב הרי שפיר ראוי שיחול וצ"ל דסברת סוגי' הנ"ל הוא דכיון דהסברות מתהפכות ראוי שישאר בשלילה ובהעדר החלות דא"א שיתחדש חלות הפיגול כיון דאם יחול שוב הרי יש עוות ושוב יש פסול מפאת ביטול השליחות ושוב לא הוי פיגול מפאת דלא קרב המתיר כמצותו וע"כ שפיר א"א לו לפיגול שיחול וראוי שישאר בשלילה ובהעדר החלות כאילו לא פיגל כלל ולפי"ז מ"ש הרשב"א דקושית הגמ' הוא דה"ל