גבורות שלמה צט

הנ"ל חדא למה צירף מאמר כל ישראל למאמר עשה קבל תורה מסיני גם מה חבור יש להני שלשה דברים זל"ז, גם מ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב והביא קרא דעמך כולם צדיקים הלא אדרבא הוי קרא לסתור דבקרא אומר דוקא אם יהיו צדיקים אז יורשו ארץ גם הקשו למה סיים נצר מטעי וכו' שהוא למותר ונראה ליישב הכל דהוי קשה להתנא מ"ש ועמך כולם צדיקים לעולם יורשו ארץ מה לשון לעולם, אך נראה דהנה אחז"ל בחגיגה זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע א"כ מוכח דהצדיק ניטל גם חלק הרשע עמו אך מ"מ לא הוי לעולם רק כ"ז שהרשע נדון בגיהנם ניטל הצדיק חלקו לפי שעה אבל אח"כ כשנפטר הרשע מדין שלו חוזר לו חלקו א"כ ירושה זו אינו לעולם רק לפי שעה וא"כ תינח אם יש רשעים בישראל אז משכחת לה ירושה שאיננה עולמית רק לפי שעה אבל אם הם כולם צדיקים וא"כ כ"א נוטל רק חלקו וזה הוי לעולם וז"ש ועמך כולם צדיקים אם יהיו כולם צדיקים אז לעולים יירשו ארץ ויהיו הירושה עולמית אבל אם לא והי' כולם צדיקים אז יהי' ירושה שאינה עולמית, וא"כ מוכח מזה דאף הרשעים עתידין לחזור וליטול חלקם וצריך טעם באיזה זכות יטלו הרשעים חלק עוה"ב. אך הנה כיון שיש במדרש כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מן הצדיקים כך עולה מן הרשעים והיינו כמו ברופא המרפא חולי גדול הוא מתפאר בו מאד דהוי לו לכבוד והתפארות שרופא חולי כזה כן ה"נ במי שחולה חולאה הנפש והקב"ה מרפאה בגיהנם ע"י רפואות כשנתרפא הוי לו ית' כבוד ותפארת שריפא ח לי כזה וא"כ נמשך לו ית' כבוד מן הרשעים ומגיע להם שכר עבור זה, וז"ש ועמך כולם צדיקים אז לעולם יירשו ארץ אבל אם לא יהיו כולם צדיקים לא יהי' ירושה עולמית והטעם שישלטו רשעים חלקם היינו כיון שגם הם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שאוכל להתפאר בהם שרפאתי חולי כזה וז"ש כל ישראל יש להם חלק ולא אמר יטלו חלק דזה משמע שיטלו תיכף ובאמת לא יטלו תיכף רק אמר יש להם חלק לא תיכף רק אח"כ כשיפטרו מן הדין יקחו את חלקם וראי' ממש ועמך כולם צדיקים וכו' וא"ש ובזה א"ש מה שהביא סמוך לזה משה קבל תורה מסיני דהנה לכאורה לפמ"ש יהי' לו ית' למעלה יותר התפארות ברשעים מבצדיקים דבצדיקים טענו המה"ש תנה הודך על השמים ורצו שיהי' כבודו ית' בשמים יותר וברשעים אמר שהוי כבור לו ית' מה שמרפא אותם א"כ יתכן שח"ו יש יותר כבוד לו ית' ברשעים מבצדיקיים, אך הענין הוא עפי"מ שהקשו המפרשים למה אמר משה קבל תורה מסיני ותלה הדבר במקבל לא בנותן ולמה אמר מסיני ונראה הכונה דהנה בספר החיים פירשתי מ"ש הפייטן בשבועות עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורת הכתיבה מסיני ופירשתי הכונה אף דתחלה צעקו המלאכים ליתן התורה למעלת היינו לפי"מ שהם סברו שהתורה יהי' דמותה למטה כדמותה למעלה הוי לו ית' יותר כבוד להיות למעלה אבל לפי מה שנתגשמה התורה ונעשה ממנה מצות גשמיות אז לעשות מדברים הבלים תורה קדושה וחיי עולם הוי לו ית' יותר כבוד ליתן התורה למטה עיי"ש שהארכנו והנה אחז"ל בפ"ק דסוכת דמעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלה משה למעלה ולכך בשעה שנתן הקב"ה התורה מידו כיון שהי' למעלה מעשרה היתה רוחניות, רק כשעזבה מידו כביכול וירדה למטה נתגשמה על הר סיני ומשה רבינו כשקבלה למטה כבר קבלה בגשמיות שלה ועיימ"ש בנזה"ק בר"פ בראשית בבאור המאמר דשני טפחים בידו של הקב"ה וב' טפחים בידו של משה וכו' ותבין דרכנו יותר. ולכך לא הזכיר נתינה שלו ית' דנתינה שלו ית' היתה רוחנית והי' כבודו למעלה, אך אחר משה קבל תורה מסיני דלפי קבלתו מהר סיני כפי מה שנתגשמה שם הוי כבודו ית' יותר מה שנתן התורה למטה וז"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב