גבורות שלמה צח

דוקא לדידן מיום שעיני למלואים ואילך שכבר נתחנך אהרן וזכה בכהונתו שוב נפסלו הזרים ושוב לא מצי עביד ולא מצי עשוי שליח לכך הוי כהני שלוחי דרחמנא אבל ביום השמיני עצמו דעדיין לא זכה אהרן בשלו שפיר הוי אז אהרן שלוחא דישראל דקודם שזכה אהרן הי' ראוין כל ישראל לזכות בזה והקב"ה ציוה להם שיעשו את אהרן שליח במקומם ואז באותה שעה הי' ראוין כולם לכהונה והוי מידי דמצי עביד ומצי משוי שליח ולכך הנה בכל יום הי' יורד אש משמים ומקבל את הקרבנות רק בכל יום הי' כבוד זה של כהנים דהקב"ה מקבל עבודתם והוי כבוד שלהם לא של ישראל אבל ביום הראשון שירד אש משמים הי' נחשב כאלו ישראל הקריבו ממש והוי ירידת אש משמים כבוד לכלל ישראל לא לאהרן כי עבודת אהרן הוי עבודתן וא"כ כיון דאז נחשבו ישראל ממקריבין לכך שייך גם בהם להקדים החטאת לעולה גם בלקיחה וז"ש ואל בני ישראל תדבר לאמור קחו שעיר עזים וכו' ומה שאני מקדים לכם בלקיחה חטאת קודם היינו כי היום ה' נראה אליכ"ם דביתר הימים יהי' האש מן השמים שייך לאהרן ובניו אבל היום נראה ה' אליכ"ם ונחשבתם אתם הכהנים לכך שייך גם בכם חטאת קודם לעולה וז"ש אח"כ זה הדבר אשר צוה ה' תעשו שגוף העשי' נחשב לכם כאלו אתם עשיתם כן לא אהרן ולכך וירא אליכם כבוד ה' לא לאהרן ובזה אפשר לפרש מ"ש בילקוט שמעוני וז"ל בפסוק זה הדבר אשר צוה ה' תעשו אותו יצה"ר העבירו מלבכם שתהי' עבודתכם מיוחדת כמו שהוא יחיד כן תהי' עבודתכם מיוחדת באותה שעה וירא אליכם כבוד ה' והוא תמוה דמה בעי בזה ומה שייכות זה לכאן וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת נראה כך דהוי קשה לו מה חידש להם משה הרי כבר נאמר תחלה כי היום ה' נראה אליכם ולמה הוסיף שנית ובשנוי לשון גם תחלה אמר לשון בינוני נראה וכאן לשון עתיד וירא אליכם כבוד ה' אך לפמ"ש א"ש דהנה יש אופן אחר שכל איש ישראל יכול להיות כהן המקריב שהרי תפלה במקום קרבנות תקנו ואחז"ל איזה עבודה שהיא בלב הוי אומר זה תפלה א"כ לפ"ז כיון דכ"א ראוי להיות מקריב לפניו ית' א"כ נחשב עצי עביד ומצי משוי שליח שוב אף מה שהכהן מקריב נמי נחשב שלו כאלו הוא עשאו, אך היינו דוקא אם הוא יכול להתפלל בכונה רצוי' שלא יהי' בה שוה מחשבה זרה והוי נמי דומיא דקרבן שאין בה מחשבת פסול לכך נחשב התפלה כעבודה והוי מצי עביד, אבל אם אין יכול להתפלל כ"כ בכונה רצוי' א"כ אין התפלה במקום עבודה שיש בה מחשבת פסול לכך לא הוי כהני שלוחי דידן רק שלוחי דרחמנא ולכך ממילא הכבוד של ירידת אש משמים לא הוי שלהם רק של כהנים ולכך תחלה דבר מיום השמיני עצמו דאז הם בכלל מצי עביד בלא צורך התפלה לכך אמר כי היום בודאי ה' נראה אליכ"ם אבל להבא לא יהי שלכם רק של כהנים אך אח"כ הזהירם ואמר שאף לדורות אותו יצה"ר העבירו מלבכם דעיקר עבודת התפלה הוי בלב ותהי' עבודתכם התפלה שלכם מיוחדת בלי כונה זרה רק כשם שהוא יחיד כן תהי' עבודתכם מיוחדת ויחשב לכם כקרבן ותהיו אף אתם ככהנים לכך באותה שעה אף להבא וירא אליכם כבוד ה' שיהי' כבוד ירידת האש משמים שלכם ותחשבו אתם העושין וא"ש בעזה"י

בפסוק בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד. להבין כפל הלשון וגם להבין מ"ש אח"כ וידום אהרן מה הי' לו לומר וגם למה זכה שנתייחד לו הדבור למה דוקא זכה לשכר זה ולא לשכר אחר, וגם למה דוקא פ' זו יין ושכר אל תשת וכו' וסיים ולהורות את בני ישראל ולבאר זה נקדים מ"ש התנא כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב הם אמרו ג' דברים הוו מתונין בדין וכו' והנה המפו' הקשו על מאמר