גבורות שלמה צו

משנאת השונא וי"ל הפסקה לכך אמר כי בא סוס פרעה וישב ד' עליהם את מי הים וב"י הלכו ביבשה בתוך הים דגם אח"כ כשכבר ל"ה פרעה וחילו בעולם גם אז הלכו ביבשה ואז ל"ה השונא בעולם ומוכח דהוי לאהבת ישראל לכך יהי' כן לעולם וא"ש בעזה"י. ועוד י"ל הוכחה דשייך אהבה ממנו י"ת לאדם הוא כך דאם אוהב הקב"ה לארץ יותר מן השמים מוכח דשייך אהבה למין האנושי דאל"כ ה"ל י"ת לבחור בשמים יותר דהם יש להו משהו יותר דמיון לו י"ת דגם הם רוחנים יותר מן האדם דהוי קרוץ מחומר והנה הוכחה זו שהוא י"ת חפץ יותר בארץ מבשמים ממה דראינו דטבע השמים ליתן מטר ומים וטבע הארץ לגדל תבואה והנה כשרצה הקב"ה עשה להיפך נתן לחם מן השמים ומים מן הארץ וכמ"ש במדרש פ' בשלח בפסוק כל אשר חפץ ד' עשה בשמים ובארץ דשינה הוא י"ת סדר העולם אך נחזי השינוי דאף שנתן לחם משמים מ"מ נתן רק מן דהוי באמת לחם שמים כמ"ש חז"ל לחם שמה"ש אוכלין אבל לא נתן כח לשמים להוריד דגן וחיטים כדרך הארן מוכח דאין לשמים כח הארץ ממש והארץ נתנה מים ממש כמו השמים מוכח דהארץ י"ל גם כח השמים והשמים א"ל כח הארץ מוכח דהארץ חביב לו יותר משמים וז"ש הילקוט דהנה נחלה א"ל הפסק כע"ש לקמן פ' חוקת והנה תחלה נסתפקו ישראל בזה אם הוי מאהבת האוהב או משנאת השונא לכך אמרו ת"ש ד' בקרבנו דייקא אם הוא אוהב לנו או משנאת אוה"ע ואח"כ כשאמרו נעשה ונשמע והקדימו נעשה ומניין ידעו דלמא לא יוכלו לקיים אך הי' בטוחין באהבתו י"ת אותם דודאי לא יצוה דבר שקשה להם לקיים והרי תחלה נסתפקו באהבתו י"ת ולמה אח"כ נעשו בטוחין בע"כ מן הבאר וכהר כתבנו דאם הוי מחמת אהבה א"ל הפסק וז"ש הילקוט דע"י הבאר נחלו אותו י"ת נודע דהוי אוהב לנו וא"ל הפסק והוי נחלה וראי' דעד שלא שתו אמרו היש ד' בקרבינו ונסתפקו על האהבה וכששתו אמרו כל אשר דבר ד. נעשה ונשמע ובטחו באחבתו י"ת ומוכח מהבאר דהוא י"ת אוהב אותם וז"ש המשורר בצאת ישראל מה לך הים כי תנוס אם הוי מאהבת ישראל או משנאת המצרים לכך אמר מלפני אדון חולי ארץ דתכלית כל הבריאה הוי הארץ לא השמים ומוכח מזה אהבת הקב"ה לארץ וממילא הוי מלפני אלהי יעקב לאהבתם לא משנאת המצרים כיון דשייך אהבה בינו י"ת ובין האדם וראי' דהתכלית הוי הארץ דההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים מה שהוי חלק השמים ולא נתן כן לשמים להיות בהם כח הארץ מוכח דתכלית הבריאה הוי הארץ לכך הוי מאהבת ישראל וא"ש בעזה"י ובזה נבין מ"ש פ' בשלח הנני ממטיר לכם לחם מן השמים למען אנסנו הילך בתורתי אם לא והיינו דהנה פקודת המלך אין אדם כזהר כ"כ אבל בפקודת הרופא נזהר מאוד כיון דהוי לטובתו וחייו כן ה"נ אם הקב"ה מכוין לטובת האדם וחייו יהי' נזהר בו ביותר ואם לכבודו י"ת לא יהי' נזהר כ"כ וזה תלי' בחקירה הנ"ל אם שייך אהבה ממנו י"ת לאדם יתכן דהוי לטובת האדם אבל אם ל"ש אהבה לאדם הוי ודאי לכבודו וז"ש הנני ממטיר לכם לחם מן השמים למען אנסנו הילך בתורתי אם לא כי יראו שהשמים אין כח ליתן תבואה כשל הארץ ובארץ יש יש כח ליתן מים כמו השמים יראו דהארץ עיקר ושייך אהבה ממנו י"ת לארץ והוי התורה לטובת האדם ויהי' נזהר בו ביותר וא"ש בעזה"י ויערב נא אמרינו המעטים לפני אדון כל אמן

דבר. נחמד להגש"פ בשם הגאון מו"ה חיים יהודה קלוגר ז"ל בנו בכורו של המחבר זצ"ל בפיוט ויהי בחצי הלילה וכו' הפחדת ארמי באמש לילה וישר אל מלאך ויוכל לו לילה והקשה הגאון בעל מ"נ ע"מ שהרכיב הפייטן שני ענינים יחד וזה ודאי ל"ה בלילה אחד וכתב שמדרשים חלוקין הם ואמר הרב הנ"ל לתרץ זה עפ"י