גבורות שלמה צב

פתח ואמר מזמור לתודה עכ"ל והוא תמוה וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י ולפמ"ש כאן י"ל הכוונה דהנה כל העוסק בפ' עולה כאילו הקריב עולה וכן חטאת ולכן מ"ש יביא קרבנות הללו היינו שיאמר פ' הקרבנות דהוי כאילו הקריבם אך תחלה הי' סבור דעיקר הכפרה הוי הקרבנות ולכן אמר בספק עבירה יביא נמי קרבנות הללו היינו כדרך הקרבתן חטאת קודם לעולה אבל כששמע התודה הבין דעיקר הכפרה הוי הוידוי א"כ באמירה ראוי להיות להיפך לכן פתח ואמר מזמור לתודה נתן הודאה על הוידוי כי זה עיקר הכפרה וממילא בספק עבירה אמר להיפך עולה ואח"כ חטאת וא"ש בעזה"י וי"ל עוד טעם על מה שלהקרבה חטאת קודם לעולה ולומר עולה קודמת דהנה כל דבר האהוב אצל האדם אוהב ברבוי וכל מה דהוי יותר הוי מעלה לו אך השנאוי לאדם ועושהו ע"צ ההכרח הוי להיפך שבוחר ברע במעטו ומואס ברבוי ולכך ה"נ לפי שהקב"ה אינו אוהב קרבנות כמ"ש כי לא תחפוץ זבח ואתנה וכיון דחטאת אין ממנו לאישים רק האומרון ובעולה כלה כליל לכך מקדים החטאת כי בוחר הרע במיעוטו ותינח בהקרבה שאין הוא י"ת אוהבו אבל באמירה דזה אוהב הקב"ה שפיר כיון דהוי דרך לימוד וכמ"ש כי שמוע מזבח טוב וי"ל הכוונה דשמוע מזבח שישמע הקב"ה מענין הזבח הוי טוב ולא המעשה מזבח טוב לפניו י"ת וכיון שהלימוד טוב לפניו ולכך בזה עדיף עולה מחטאת שכילה כליל ולכך למקראה עולה קודם וזה טעם נכון בעזה"י

דרוש א' לפסח

הנה הנביא מיכה אמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ויש בילקוט שמעוני וז"ל אראנו נפלאות אראנו לבנים מת שלא הראתי לאבות דאילו במצרים כתיב עושה פלא וכאן אראנו נפלאות להבין זה כבר אמורה מלתי בזה בכמה אנפי וכעת נראה כך ונקדים מ"ש בילקוט שמעוני פ' בשלח בפסוק ד' ימלוך לעולם ועד מפני מה כי בא סוס פרעה והוא תמוה וגם בזה כבר מלתי אמורה ומצורף לזה יתבאר מ"ש במדרש פ' בשלח בפ' אז ישיר וז"ל הה"ד ואני אשיר עוזך אז ישיר וכו' וארנן לבוקר חסדך לאותו בוקר דכתיב ויהי באשמורת הבוקר וישקף ד' וכו' כי היית משגב לי בפרעה ומצרים ומנוס ביום צר לי בעמלק עכ"ל גם בזה כבר מלתי אמורה ומצירף לזה יתבאר מ"ש במדרש אז ישיר אז שר לא נאמר אלא אז ישיר לע"ל וכו' ומה טובו להזכיר זה כאן ויתבאר נמי מ"ש ויושע ד' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ד' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ויראו העם את ד' ויאמינו בד' ובמשה עבדו וכ"ז הוא מחוסר הבנה מ"ש ויושע ד' ביום ההוא את ישראל מה משמיעני בזה גם מ"ש וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים מיותר גם מ"ש ויאמינו בד' ובמשה עבדו מה שייכות אמונה במה שכבר ראו אך נראה דהנה בש"ס בפ"ק דמכות פליגי תנאים אם מזכירין יצ"מ לע"ל או לא וטעם פלוגתתן נראה דהנה לפי ראות עיני בשר בראה כי לע"ל יהי' ניסים חדשים אשר ל"ה יכלל בעולם עד הנה אבל לפי ראית עיני משכיל נראה כי במצרים הי' כלול בו גם הנסים של לע"ל ואף נסים שיהי' לימות המשיח כבר הי' כלול במצרים רק דהוי בהסתר וכל ישועה יהי' נגלה בזמנו וכן פרשנו הגדה לפסח בפיסקא כהא לחמא לבאר הפסוק מ"ש שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות ול"א כי קרובה ישועתי להיות רק לבוא ולהגלות משמע דכבר הי' בעולם ואינו מחוסר רק הבאה והתגלות והיינו ביון דכבר הי' במצרים ורק דהוי בסתר ולכך מ"ד אין מזכירין יצ"מ לע"ל ס"ל דהנסים