גבורות שלמה צא

שליח והוי רק שלוחי דרחמנא ובזה הוי פלוגתא דר"י ורבנן ביבמות דרבנן ס"ל דאיש מצוה על פ"ו ולא האשה ור"י ס"ל דעל שניהם הוא אומר פרו ורבו ולכאורה א"ל הבנה דאיך ס"ל דלשניהם הוא אומר הרי בכתוב מפורש וידבר אלהים אל נח ואל בניו ולא דיבר עם הנקיבות אך בע"כ הכוונה כיון דא"א לזכר להוליד בלי נקבה הוי כאילו צוה לשניהם ורבנן ס"ל אף דא"א לזה בל"ז כיון דהדיבור הי' רק לנח ולבניו אין הנקבות בכלל וא"כ ה"נ לרבנן אין לבעלים מצות הקרבה רק על הכהן אבל לר"י הוי גם על הבעלים מצות הקרבה וז"ה דברי חנה שאמרה אל הנער הזה התפללתי ויתן לי ד' את שאלתי דהנה בחודשינו מכבר פרשנו משחז"ל בברכות גדול העונה אמן יותר מן המברך אלא שממהרין למברך ולכאורה כיון דגדול העונה אמן למה ממהרין למברך אך כיון דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא והיינו כיון דאינו מגיע שכר מן הדין מכח מי הקדימני ואשלם אך באינו מצווה ועושה ל"ש מי הקדימני ומגיע שכר מן הדין כמ"ש הפר"ד ממילא באינו מצוה יש שכר בהאי עלמא וא"כ העונה רמו הוי מצווה ועושה כיון דכבר שמע הברכה אבל המברך אינו מצוה דלא ליתהני ולא ליברך וז"ש דגדול העונה אמן דגדול המצוה אך מ"מ ממהרין למברך ההיא גופא הנותנת כיון דאינו מצוה יש שכר בהאי עלמא ע"ש וז"ש חנה כאן אל שנער הזה התפללתי אני ולא בעלי ויתן ד' לי את שאלתי לי דייקא משום דאני אינו מצוה ראוי לי שכר בהאי עלמא ומוכח מזה דאין מצוה פ"ו רק על הזכר א"כ ה"נ על הכהן מצות הקרבה לא על הבעלים וממילא הכהן שלוחי דרחמנא לבד לא שליח בעלים משום מי איכא מידי וא"כ אם ל"ה שמואל אומר דין שלו ל"ה מכוונין לעשות לכהן שלוחו והי' הקרבן פסול והוי לאפרושי מאסורא לכן שוב ל"ה מורה הלכה בפני רבו ואינו חייב מיתה וא"כ א"ש בעזה"י יהא רעוא שיהי' שבח הקב"ה בפלפול שלנו אמן

פ' צו בפסוק כי את אהרן ואת בניו זאת תורת העולה הנה מה שפתח בעולה תחנה ותמיד חטאת קודם לעולה י"ל ע"פ המדרש שבכל פ' ויקרא לא זכר שם אהרן מחמת העגל רק שמ"ר התפלל עליו והנה כשבא לפייס את אהרן בא י"ת לומר לו תירץ מה שהי' קשה לאהרן שראה שהוקם המשכן ונמחל עון העגל כמ"ש רש"י משכן העדות שמשיא הוא שנמחל עון העגל והי' קשה דהרי הוא הי' רק גורם להעגל וישראל עבדוהי היי ולהם נמחל ולו לא נמחל והראהו הקב ה התירץ דהנה זה העולה כונה כלל וורד והרי חטאת באה על חטא חמור ועולה על חטא קל רק על עשיה ועולה כולה כליל יותר מחטאת אך הוא הדבר מחמת שהוא חטא קל אין האדם מתחרט כ"כ ובכעי כפרה יתירא וזה הי' תשובה לאהרן דאדרבה ווחונה שנראה כי שהוא חטא קל בה ה"ל התנצלות שהיה אונס לזה איני מתחרט כ"כ לכן לא נמחל לו וזה שאמר לי לפייסו מה דלישראל נמחל ולו לא נמחל דזאת תורת העולה הוא העולה על מוקדה כן הוא בך ג"כ הוי כן וא"ש דוהנה י"ל ווה שהקשה המג"א אי"ח סי' א' על הטור שכתב לומר פ' עולה קודם לחטאת דהר קיי"ל דחטאת קודמת לעולה די"ל דוודאי בריך לבקש על הקל תחלה כידוע ולכן מי שיודע שמחויב חטאת כיין דע"ז מתחרט יותר ועל חיוב עשה לכן הוי החטאת קודם לעולה דאף דבעצם הוא קחו מעשה מ"מ להשיג מחילה קל יותר להשיג בחטאת מבעולה אבל התורה דמיירי שר הם חיוב חטאת או לא א"כ אם א"י גם בזה אינו מתחרט לכן אזלינן בחר עיקר הדבר דעשה קל מחטא חמור ומבקש על עולת תחלה גם כיון דאין לך אדם שאיו עובר בעשה א"כ יותר מתחרט ע"ז מספק ממת שנתחרט על חמור ולכן מקדים עולה תחלה ובזה י"ל מ"ש בילקוט ראובני פ' ויקרא וז"ל כששמע מ"ר פ' הקרבנות אמר מי שית שיש בידו ספק עבירה יביא קרבנות הללו כששמע התודה