גבורות שלמה פו

הכלי גומרין את הכלי ואח"כ כשרוצה לספור את הקליעות אז ממקום שגמר בסוף הוא מתחיל לסתור וסותר והולך עד הגיע למקום שהתחיל כן ת"נ בו י"ת אם הוי הקללה רק דרך עונש מהשתא כמו קללת נחש וחוה בזה מתחיל מן הקטן תחלה אבל במבול דל"ה דרך עונש לבדו רק שהתנחם הקב"ה על התחלת הבריאה לכך ממקום שגמר בריאות העולם מתחיל לסתור לכך כיון דגמר העולם הוי האדם ושאר הברואים נבראו תחלה ובזה א"ש הכל דהנה אם הוי המבול דרך עונש פשיטא דא"ש דנח כיון שלא חטא לא נענש אבל כיון דהמבול ל"ה דרך עונש לבדו רק הנחומין וחרטה על הכל א"כ גם נח ה"ל להיות נאבד ולכך אמר בע"כ הוא לבדו מצא חן ויאמר ד' אמחה את האדם אשר בראתי והטעם שאני מתחיל מאדם עד בהמה והלא בקללה מתחילין מן הקטן מכת דא"ז עונש לבדו כי נחמתי כי עשיתם וכיון שזה חרטה על גוף העשי' לכך ממה שסיים העולם הוא מתחיל למפרע אך לפ"ז קשה למה נשאר נח לזה אמר ונח מצא חן שבאמת הוי רק בדרך חן ולא בדין ובזה נבין גוף הפסוק אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך ודרשו חז"ל אחור למעשה בראשית וקדם לפורעניות ולכאורה מה ענין זל"ז ולפמ"ש א"ש דהנה מדרך העולם כשאחד גמר מלאכתו אומרים כי שם כפיו זל"ז אחר שגמר מלאכתו וז"ש הטעם דלכך הוי קדם לפורעניות דמבול מחמת שהוי אחור למעשה בראשית כיון דהמבול הוי סתירת הבריאה והיינו מכח דתשת עלי כפך על גמר מלאכתו שמת כפיך אליך וגמרת בי מלאכתך לכך הייתי קדם לפורעניות דמבול וא"ש והבן

ומעתה נבא אל הביאור דהנה ידוע דהארון נגנז עם הלחות ולא שלטו בו ידי זרים וטעם הדבר ע"פ נגלה י"ל כך דהנה בהמ"ק התחיל נחרב מעט מעט והתחיל מן הארון תחלה ולכך תחלה טרם שהכבידה חרון אף אף שנתחייבו חורבן מ"מ הוי די גניזה ועדיין לא נתחייבו לשלוט בו ידי זרים אך אח"כ שנתרבה חרון אף אז שלטי בו ידי זרים וטעם שהתחיל החורבן מהארון ואח"כ מגוף הבית הוי לפמש"ל דכל דבר הצריך סתירה הדרך לסתרו מסיפא לרישא וכמו בדור המבול התחיל סתירת העולם מאדם כן הוי בבהמ"ק כיון שגלה לנו בצלאל דראוי לעשות הבית תחלה ואח"כ כלים א"כ הוי הכלים גמר המעשה וכשרצה הקב"ה לסתרו צריך להתחיל בכלים תחלה והתחיל בארון שבו נסתיים חינוך הבית כמ"ש במלכים א' ע"כ הוי קדם לפורעניות ובפרט לפמ"ש במדרש פ' פקודי שהמשכן הוי במקום העולם והעולם הוקם עמו ממילא הוי סתירתו כסתירת העולם להתחיל במה דסיים ולזה כיון שהתחיל בארון והיו עדיין מקמי דליפוש חרון אף לכך נגנז ולא שלטו בו ידי זרים אבל אם הי' עושה כדעת מרע"ה לעשות כלים ואח"כ משכן א"כ הוי הגמר בנין הבית ולא הכלים ממילא כשמתחיל לסתרו מתחיל בבית ואח"כ הארון וא"כ נסתיים הפורעניות בארון כשהי' חרון אף והוי שולטים בו ידי זרים ול"ה נשאר בידנו וז"ש טובה חכמה עם נחלה זה חכמתו של בצלאל שהנחיל ארון לישראל במה שעשה להיפך ולא שלטו בארון ידי זרים ונשאר קיים לעולם

ובזה יובן מש"ה במלכים א' ויראו ראשי הבדים ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה והכוונה דאמר דבגמר חינוך הבית האריכו ראשי הבדים ואז האריכו ויראו אבל ולא יראו החוצה דבעודן בחוץ קודם הגמר לא נראו ולא האריכו א"כ כיון שלא האריכו רק בסוף מוכח שבתם כגמר כל הענין ממילא כיון שהיו מאוחרין למעשה הוי קדם לפורעניות ומקמי דליפוש חרון אף ולא שלטו בו ידי זרים ע"כ ויהי שם עד היום הזה שגם הם נגנזו ועפ"י הנ"ל מיושב גם ראיות המדרש שהביא שע"פ פשוטו הוי ראי' לסתור אך לפמ"ש א"ש כמין חומר דהנה אמרו במס' סוטה בפסוק לישרים נאוה תהלה אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה