גבורות שלמה פג

לפרש מ"ש היינו בהלל לכך מפרש דאסור בעשיית מלאכה ובזה נבין המשך הפרשה דאמר ע"כ עבור שבשושן עבדו בט"ו וכבר יש בשושן חלוקת כבוד לא"י גם מוכח דשושן ופרזים חדא היא לכך היהודים הפרזים עושין יום י"ד שמחה ומשתה ויו"ט קבעוהו ג"כ ליו"ט בהלל ומקרא מגילה ולא חששו דהוי נס שבח"ל וא"ש ונכון בעזה"י ובזה א"ש מה שסיים ומשלוח מנות איש לרעיהו דזה מורת התחברות איש ברעתו כי המה לאחדים והיינו לרמז דאנשי פרזים ואנשי מוקפין שייכין זל"ז וחד מגין על השני ולכך מותר לומר הלל וא"ש

במס' מגילה דף י"ב ע"א שאלו לרשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלי' א"ל אמרו אתם אמרו מפני שנהנו מסעודתו וכו' א"ל א"כ שבשושן יהרגו א"ל אמור אתת א"ל מפני שהשתחוו לצלם הנה כל המ"פ הקשו כיון דהי' יודע למה אמר להם אמרו אתם אך נראה דהנה הוא לא יכול לומר הטעם מפני שהשתחוו דקשה למה לא נענשו אז מיד בדור ההוא ולמה המתין עד הדור הזה ולכך דייקו בשאלתם מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלי' דוקא באותו הדור ולכך ל"ה יכול להשיבם אך הנה הם השתחוו אז באונס רק בע"ז יהרוג ואל יעבור והם עשו להיפך וחטאו בזה אך הנה ידוע מ"ש הפוסקים דאף במקום יהרוג ואל יעבור אם עבר ולא נהרג לא נפסל לעדות דלא עבר רק על עשה ונקדשתי שמחייב לקדש השם וא"כ עברו רק על עשה ונקדשתי וידוע מאמרם ז"ל במנחות ענשיתו אעשה א"ל אין בעידן רותחא ענשינן א"כ שלא בעידן רותחא א"א לענוש ולכך טרם שהם השיבו שנהנו מסעודתו ל"ה יכול להשיב מפני שהשתחוו דקשה למה דוקא באותו הדור אבל כיון שהם אמרו מפני שנהנו רק דהוי קשה שבשושן יהרגו הרי עכ"פ עידן רותחא הוי וענשינן אף אעשה ולכך שפיר השיב להם מפני שהשתחוו ומה דלא נענשו עד הנה משים דל"ה עידן רותחא אבל עתה שנהנו והוי עידן רותחא נענשו גם על מה שהשתחוו אז וא"ש ודו"ק

פ' תשא בפסוק אך את שבתותי תשמורו וכו' לדעת כי אני ד' מקדישכם להבין לשון אך נראה הכוונה דהנה טעם שמירת שבת הוא שמורה על חידוש העולם כמ"ש בפ' בראשית כי בו שבת מכל מלאכתו וכן אמר במ"ת כי ששת ימים עשה ד' ע"כ ברך ד' את יום השבת א"כ עיקר שבת מורה על חידוש העולם יש מאין אך כ"ז נצרך בזמן של"ה בהמ"ק ול"ה ניכר הוא י"ת בעוה"ז שהוא בעל העולם הי' נצרך ששבת יהי' מרמז ע"כ שלא נטעה שהעולם קדמון ח"ו אבל בזמן שבני ישראל המשכן א"כ ירד הקב"ה והשרה שכינתו בתחתונים ובזה נודע כי כל אשר חפץ ד' עשה בשמים ובארץ כמ"ש במדרש משל למלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריא וכו' א"כ כיון שהקב"ה עושה בשמים ובארץ מוכח שהוא בעל העולם דאל"ה האיך עושה כל מה שחפץ א"כ א"צ לשבת לרמז על חידוש העולם אך אז הוי הרמז על ענין אחר על כבוד שלנו כיון דנכרו ששבת חייב מיתה והיינו מכח שיש בהמדרש וש"ס משל למלך ומטרוניתא שישבו המכנים ראשו בניהם חייב מיתה א"כ נהי דבעל יכלתו י"ת א"צ לשבת מ"מ נצרך לשמור שבת לכבודנו לרמז על כבוד ישראל כיון שכל הגוים אינן רשאין לשמור שבת רק אנחנו לכך הוי הוכחה גמורה על אהבתו י"ח אותנו דהנה הקב"ה אוהב שבת על שגמר בו העולם כמ"ש בפ' בראשית וישבות ביום השביעי ויברך ויקדש אותו לכך הוי השי"ת המלך והשבת הוי מטרוניתא שלו י"ת ולישראל ניתן לשמור השבת כי מרמז על חידוש העולם ולכך תינח בזמן שאין בהמ"ק קיים אבל בזמן שיש בהמ"ק ל"ה נצרך לשבת והוא רק לכבודינו כי מלך ומטירונת שיושבין המכניס ראשו חייב מיתה וזה איש זר אבל בנו של מלך רשאי להכניס ראשו בלי מיחוש כלל ולכך נכרי ששבת חייב מיתה וז"ש כאן דאף שצוה הקב"ה