גבורות שלמה פב

שירה על נס שבח"ל רק אם התחלת הנס נעשת אחר שכבר באו לארץ אז התחיל הנס שבח"ל א"א שירה אבל אם נעשה עיקר הנס קודם שבאו לארץ אז אף שבדרך פרט נעשה אחר שבאו לארץ מ"מ כיון שעיקרו נעשה כבר הוי דינו כקודם שבאו לארץ והותר לו לומר עליו שירה לכך אם ל"ה רמז למרדכי עה"ת ואסתר והמן מה"ת א"נ לא נחשב עשיית הנס רק אז בשעה שנעשה ל"ה ראוי לומר שירה ע"כ ולכך אמר מרדכי אסתר מה"ת מניין וכיון שכולם נרמזו בתורה נידון כנעשה עוד הנס בשעת מ"ת קודם שבאו לארץ ואף שבדרך פרט נעשה אח"כ מותר לומר שירה וז"ש חז"ל דעבור שתחת הנעצוץ יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים א"כ יש למרדכי רמז מה"ת ועבור כך והי' לד' לשם זה מקרא מגילה מותר לקרות המגילה אף דהוי דרך הלל וא"א שירת על נס שבח"ל מותר לומר שירה כיון שכבר נעשת רמז לו קודם מ"ת שוב מותר לקרות המגילה שנקרא הלל

ואחר שביארנו כ"ז נבוא לסיום המאמר שהתחלנו דיש לדייק מה שבקשה אסתר מאחשורוש אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן וכו' והרי מקודם לא בקשה כלל שהיהודים יהרגו שונאיהם רק להשיב מחשבת המן הרשע א"כ בקשה רק להציל א"ע ולא שיהיו הורגים שונאיהם רק אחשורוש חידש זה מדעתו כי אמר כי כתב אשד נכתב בשם המלך אין להשיב לכך חידש ענין זה שנותן להיפך רשות ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם כמ"ש המפורשים וא"כ בתחלה לא בקשה אסתר ע"ז רק כשכבר עשו כן פעם אחד בקשה להיות בשושן ביום השני כן אך לפמ"ש א"ש דתחלה שלא ידעה אסתר שיהיו נהפך להיות הגייס נהרגין ל"ה מקום לקבוע שמחה והלל שהצלת עצמן לא נחשב לנס לתקן עליו שמחה והלל לכך ל"ה נצרך לחלק הדבר לשני ימים כלל אך כשראתה אסתר שנעשה הנס שגברו על שונאיהם א"כ כבר ראוי לקבוע הלל בפורים ואיך יאמרו הלל על נס שבח"ל ואם יהיו כולם שוין ביום אחד א"א לחלוק הדבר לשני ימים דמ"ש הני מהני והי מנייהו מפקת ולכך בקשה בשושן גם מחר כדת היום וא"כ יקבעו המוקפין בשושן בט"ו ויחלקו כבוד לא"י ושוב אף בי"ד יהיו מותרין בקריאת הלל ונחזיק בדעת שמואל די"ד וט"ו חדא נינהו ולכך גם בי"ד יהיו מותרין בקריאת המגילה וז"ש במגלה ומאמר אסתר ר"ל מה שבקשה אסתר מאחשורוש לעשות בשושן גם למחר כן זה קיים דברי הפורים האלה ונכתב בספר לכך נעשה קריאת המגילה וימי הפורים ואז מותר לומר הלל כיון דמוקפין עברי בט"ו ויש היכר לא"י וז"ש במגלה להוכיח כדעת שמואל כיון דשאר היהודים אשר בכל מדינות המלך נקהלו ב"ג ונוח בי"ד ועשה אותו יום משתה ושמחה וכיון דעשו השמחה ביום מנוחה מוכח דלא נעשו עבור הצלת עצמן רק עבור מפלת עכו"ם לכך קבעוהו ביום מנוחה וגם היהודים אשר בשושן נקהלו בי"ב ובי"ד ונוח בט"ו ועשה אותו יום משתה א"כ גם בשושן עשו ביום מנוחה מוכח דגם הם לא קבעו השמחה רק על מפלת עכו"ם א"כ הוי ענין אחד עם יום י"ד ובפרט שאם הי' שושן עושין המלחמה רק ביום י"ד עדיין הי' חלוקין מן הפרזים שאלו עשו המלחמה ביום הזה ואלו ביום מחר אך כיון שבשושן עשו גם המלחמה בי"ג ככל ישראל רק שהוסיפו גם ביום י"ד וא"כ לאחדים המה ולכך מותרין אף ביום י"ד לומר שירה כיון דקבעו היכר לא"י ביום ט"ו וז"ש ע"כ היהודים הפרזים דהנה חז"ל דייקו מלשון ויו"ט שאסור בעשיית מלאכה ובאמה י"ל דבפ"ב דשבת אמרינן בחנוכה דלאחר שנצחו חשמונאים קבעו ח' ימים ליו"ט בהלל והודאה הרי אף דחנוכה מותר במלאכה כיון דקבעו בו הלל קראוהו יו"ט א"כ י"ל נמי מ"ש במגילה שמחה ומשתה ויו"ט היינו בהלל כיון דקרייתא זו הלולא רק מה דקאמר הש"ס ויו"ט מלמד שאסור בעשיית מלאכה היינו למ"ד קרייתא לא זו הלולא כרבא וכאידך מ"ד דס"ל א וא"כ א"א